יש לנו שישה גובלינים על גבעה. ברוב המקרים כנראה שלא נטרח לתת לכל אחד מהם ייחוד. אולי נחלק אותם לכמה תתי קבוצות עם שמות מעוררי השראה כמו “גובלינים עם חרב”, “גובלינים עם קשת”, ו-“גובלין בוס”. אבל מה נעשה כשבעצם כן חשוב לנו שאחד מהגובלינים יהיו שונה ומעניין? או אם חס וחלילה אנחנו לא מריצים מפגש עם גובלינים? בין אם זה פונדקאי קשיש שנרצה שהשחקנים יזכרו כי הוא דמות חשובה, ברון שיתגלה בהמשך ההרפתקה כבעל משמעות או סתם שני מוכרים בשוק שאנחנו רוצים שלא יהיו סתם קריקטורות. איך עושים את זה?
לי זה די קל. אני, אחרי הכל, הייתי מאלתר מקצועי במשך כעשור וכמאלתר על במה מול קהל חי לרוב היה לי הרבה פחות זמן ליצור דמות מאשר שיש לי כמנחה. למה? כי ההחלטה אם לשחק אדם קשיש או מפלצת מיתולוגית צריכה להיות ברורה מהצעד הראשון שאני צועד על הבמה. למפלצת תהיה שפת גוף שונה לחלוטין מלאדם קשיש. ולכן זה לא מפתיע שאחת המיומנויות שלומדים כמאלתר היא איך ליצור דמויות מעניינות ממש מהר ויצא לי להעביר מספר סדנאות בנושא. הסוד הוא שלמען האמת די קל ליצור דמויות מעניינות ויש כמה דרכים שונות לעשות את זה. השיטה שאני משתמש בה הכי הרבה נקראת שבירת תבניות. ואני הולך להסביר עכשיו איך השיטה הזו עובדת ואיך אפשר להשתמש בה.
איך שבירת תבניות עובדת?
שבירת תבניות היא שיטה ממוקדת לייצירת דמות יחודיות וזכירות במינימום מאמץ. אפשר לסכם את השיטה בארבעה שלבים פשוטים: קחו תבנית סטריאוטיפית ככל האפשר של הדמות, בחרו פרט אחד בתבנית, שנו את הפרט הזה למשהו יוצא דופן, הצדיקו את הבחירה באמצעות הסבר.
בואו נראה רגע איך זה עובד בפועל.
שלב ראשון, תבנית סטריאוטיפית: בואו ניקח את אחד מהגובלינים שלנו ונכניס אותו לתוך התבנית הסטריאוטיפית של גובלין: הוא יצור נמוך, ירוק, ומסריח בעל תאוות דם. הוא טיפש למדי, לבוש בסחבות ואוחז בחרב חלודה. ברכותי, הגדרנו את הסטריאוטיפ של גובלין. אני אקרא לו שבורשן.
שלב שני, בחרו פרט בתבנית: אנחנו יכולים לבחור כל אחד מפריטי המידע הללו שמתארים את שבורשן הגובלין הסטריאוטיפי שלנו. זה יכול להיות הגובה שלו, צבע העור שלו, תאוות הדם, הטיפשות, הלבוש. באמת שכל מאפיין סטריאוטיפי שהשחקנים יצפו לו. לצורך הדוגמה בואו נבחר את החרב החלודה ששבורשן הסטריאוטיפי שלנו לרוב סוחב.
שלב שלישי, שנו את הפרט הזה למשהו יוצא דופן: שבורשן שלנו מחזיק משהו יוצא דופן במקום החרב החלודה. אפשר ללכת על בחירה קלה ומשעממת, במקום חרב חלודה הגובלין שלנו מחזיק חרב במצב מצוין, או חנית או גרזן. אבל אלו שינויים שמאוד קרובים לפריט המקורי, מה שיחייב אותנו לעבוד יותר קשה כדי להפוך את שבורשן ליוצא דופן. אנחנו יכולים להחליט ששבורשן מחזיק ביד ספר ציורים, או מטה קסמים, או עוגת חתונה. לצורך הדוגמה כעת בואו נלך על משהו אחר לגמרי ונחליט ששבורשן מחזיק זר פרחים.
שלב רביעי, הסבירו את הבחירה: עכשיו אנחנו מגיעים לחלק המעניין. למה שבורשן מחזיק זר פרחים? כל הצדקה שניתן עכשיו להחלטה הזו תיצור גובלין חדש. אולי הוא אסף אותם בשביל אחותו שמחכה לו במחנה הגובלינים? מה שאומר שהגובלין שלנו הוא איש משפחה איכפתי. כמובן שיש אינסוף דרכים להסביר את הימצאות הפרחים הללו. אולי הפרחים הללו הם מזון לבהמת הרכיבה של שבורשן? איזה בהמת רכיבה יכולה להיות לו? אולי צפרדע ענקית שמתקדמת בדילוגים? רעיון נהדר! אולי שבורשן שלנו הגיע לגיל ההולם ועכשיו הוא מחפש בן או בת זוג לחלוק את חייו איתם? תחשבו רגע על סצנת המפגש בין הדמויות לבין שבורשן. במקום להתקדם מיד לקרב עקוב דם, המפגש עם שבורשן יתחיל בדיאלוג היכרות עמוס בסוג השאלות שהייתם יותר מצפים למצוא ב-OK cupid ולא במפגש עם גובלין על גבעה נטושה. אני לא מצפה שהמפגש הזה יתחיל רומן סוער בין שבורשן לבין אחת מדמויות השחקן. אבל לא משנה איך המפגש ימשיך אני בטוח שהוא יהיה מעניין ושהשחקנים יזכרו את שבורשן, שפגש אותם עם חיוך מלא אבל עם לב ריק.
לסיכום
זו כל השיטה. כמו שאתם רואים היא פשוטה, קלה לשימוש ואפשר ליישם אותה מראש בשביל ליצור דב”שים מעניינים ואפשר גם להשתמש בה גם אחד מהיתרונות של השיטה הזו היא שהיא קלה לשימוש בזמן סשן כשאין זמן. אם שמתם לב התהליך מתחיל מדמות סטריאוטיפית, ככה שכשאני מתאר את הגובלין מול הקבוצה אני יכול בלהתחיל בתיאור של גובלין סטראוטיפי ורק לאחר מכן להוסיף “אהה, עכשיו שאתם מסתכלים על הגובלין בתשומת לב יש משהו קצת מוזר בו” ולבחור את הפריט היוצא דופן. ואז בזמן שהקבוצה תוהה איך להתקדם אני משלים לי בראש את ההצדקה לפרט היוצא דופן.
אם נסכם את כל התהליך ב-Gif אחד זה יראה ככה:
מקווה שהשיטה הזו תעזור לכולנו ליצור דמויות יותר מעניינות למשחקים שלנו.
