קוביות (בכמה מאות שקלים)

הזמנו לארץ קוביות עבור על כתפי גמדים. כ-160 קוביות שעל כל אחת מהן חקוק הלוגו של "על כתפי גמדים". זה עלה כמה מאות שקלים וקצת מאמץ שמאוד עזר לנו איתו יובל ס. החביב. הקוביות יוצרו, הוטבעו ונשלחו ומספר שבועות לאחר מכן קיבלתי לביתי הודעה מרשות המכס לבוא להוציא את הקוביות מהמכס. "למה לעזאזל זה לא מגיע אלי הביתה? זה לא הרעיון מאחורי דואר?" חשבתי לעצמי והלכתי לבזבז שעתיים בהוצאת הקוביות מהמכס (אגב הידעתם שתמורת עמלה של כמה מאות שקלים, דואר ישראל ישחררו את החבילה עבורך מהמכס וישלחו אותו לסניף הדואר הקרוב לביתכם?).

אחרי שעה שבמהלכה הבהירו לי שוב ושוב שאנשים פרטיים פשוט לא רוצים לייבא 160 ממשהו, לא משנה מה הוא ואי לכך אני חברה, ולא סתם חברה אלה חברה שמייבאת קוביות באופן מסחרי. ניסיתי להסביר שאני אדם פרטי וזה לא יבוא מסחרי ואני לא מתכוון למכור את הקוביות הללו. להיפך, אני עומד לחלק אותן בחינם לאנשים שמאזינים לתוכנית. אפילו טענתי שלחלק משהו בחינם זה ההיפך מלמכור אותו! אבל במכס לא רצו לשמוע. המכס החליטו שאני חברה שמתכוונת למכור קוביות. אחרי שעה של ויכוחים הם שברו אותו. "בסדר" מלמלתי, "עליתם עלי, אני חברה למכירת קוביות וניסיתי להבריח 160 קוביות. תפסתם אותי. רק תגידו כמה החברה צריכה לשלם ותנו לי את הקוביות". מהרגע שאמרתי את זה הם הבהירו לי שזה בכלל לא שאלה של כסף, הם פשוט לא מטפלים ביבוא מסחרי, יבוא מסחרי זה בסוף המסדרון.

הלכתי ליבוא מסחרי. הם רצו את כל פרטי החברה שעומדת למכור את הקוביות הללו. נתתי להם את פרטיי חברת הייעוץ שלי, מזל שיש לי חברה. "מה אתה מעביר לארץ?" נשאלתי "קוביות" עניתי. הפקידה קימטה את מצחה והביטה בי בחשד "זה למשחקי מזל? הימורים?", "משחקי תפקידים" עניתי ונאנחתי. אני אוהב להסביר מה זה משחקי תפקידים אבל גם לי יש גבול לכמה פעמים ביום אני מוכן לעשות את זה והיום כבר הגעתי אליו מזמן. "אין בעיה" היא אמרה בסופו של דבר. הלב שלי קפץ משמחה. "זה יעלה לך כמה מאות שקלים לשחרר אותן, רק תביא לי אישור של מכון התקנים קודם".  

למה אני צריך אישור? זה לא איזה שטות שהזמנתי מעלי-אקספרס. אלו קוביות של Chessex, חברה בינלאומית ענקית לייצור קוביות. בכל מקרה התקשרתי למכון התקנים, הם הסבירו לי מהר מאוד שאני יכול לדבר עם עמיל מכס שיטפל בזה עבורי. למי שלא יודע עמיל מכס זה האדם שמשחרר עבורך דברים מהמכס תמורת תשלום של כמה מאות שקלים. כן, יש מקצוע שלם שההצדקה שלו זה שכל כך מסובך להוציא דברים מהמכס שעדיף לך לשלם למישהו מקצועי מאשר לעשות את זה בעצמך. עשיתי כמה טלפונים לחברים והשגתי שם של עמיל מכס אמין. הרמתי אליו טלפון.

"כמה עלתה לך הסחורה? באמת? והם רוצים לעשות בדיקות? תנטוש את הסחורה. לא שווה את זה". עמיל המכס הבהיר לי שאם אני לא מוכן להשקיע עוד כמה מאות שקלים להוציא את הסחורה, ועוד כמה מאות שקלים למכון התקנים ועוד כמה מאות שקלים לשלם לו אז הכי טוב לי לנטוש את הסחורה. הודתי לבחור כי באמת שזו לא אשמתו והוא רק ניסה לעזור.

התקשרתי שוב למכון התקנים. הסכמתי איתם שזה חשוב לוודא שהקוביות שאני מזמין לא עשויות מעופרת רעילה או מפיצות קרינה רדיואקטיביות. אבל אני הזמנתי את הקוביות הללו מאחת החברות המובילות בעולם לייצור קוביות למשחקי תפקידים. אני משוכנע שהקוביות שלהם עומדות בכל התקנים שיש בעולם לגבי קוביות למשחקי תפקידים. ואני לא מתכוון לשלם כמה מאות שקלים לעמיל מכס שידבר איתם רק בשביל להגיד להם את זה. "אתה בכלל לא חייב עמיל מכס" אמרו לי מכון התקנים "אתה יכול להגיד לנו את כל זה בעצמך". "באמת?" שאלתי בהתרגשות, "כן" הם ענו, "אתה רק צריך למלא טופס כדי לקבל כרטיס חכם שמזהה אותך כיבואן קוביות, זה עולה רק כמה מאות שקלים וכמובן שהבדיקה תעלה לך עוד כמה מאות שקלים. אגב, למה הקוביות הללו, הימורים?". "משחקי תפקידים". "מה זה משחקי תפקידים?".

ניתקתי את הטלפון.

—————————-

רק שתבינו. אני לא טוען שקיימת איזה קנוניה של המכס או מכון התקנים בשביל למנוע מאנשים להזמין דברים מחו"ל. אני רק מספר לכם אנקדוטה שחוויתי שאולי תסביר למה קשה לייבא משהו לארץ. אפילו משהו קטן ואישי.

מי שכן טוען שזו מדיניות מכוונת שמטרה למנוע מאנשים להזמין מחו"ל או למנוע משחקנים חדשים להיכנס לעסקי הייבוא לארץ של מוצרים אלו הן מגוון כתבות שתדירות הפרסום שלהן הולכת וגוברת בשנים האחרונות. כתבות שמדברות על מכון התקנים כמחסום לייבוא, על כך שמכון התקנים הוא אחד מהגורמים שסומנו בוועדת טרכטנברג ליוקר המחייה בישראל, על זה שמכון התקנים לא מאמץ תקנים בינלאומיים כדי לשמר לעצמו עבודה, על היות המכון "משאבת כסף שגורמת רק נזק" או הכתבה הזו ב-TheMarker שמדברת על עיכוב החבילות וחוסר השקיפות של המכס.

מה אפשר לעשות עם זה? אני לא בטוח. אני כבר דיי מיואש.