לפני הרבה שנים עבדתי במחלקת המיחשוב של אחד הבנקים הגדולים בארץ. יום אחד התחלף מנכ”ל הבנק כפי שהיה קורה מדי פעם. לרוב זה לא השפיע עלינו יותר מדי כי בנקים בימינו הם בעיקר מערכות מיחשוב. הפעם הזו היתה שונה. מסתבר שבחוזה של המנכ”ל החדש היה סעיף שקבע שאם תוך כמה שנים הוא יצליח להוריד את העלויות התפעוליות של הבנק במספר אחוזים אז הוא יקבל מיליוני דולרים כבונוס. המנכ”ל החדש לא היה פראייר, הוא מייד הוציא הנחייה שכל מחלקות המחשוב יעשו קיצוץ רוחבי של תקנים. התוצאה המיידית הייתה סבב פיטורים והרבה אנשי מיחשוב ממורמרים. בשנים הבאות רוב הפרויקטים של מחלקות המחשוב של הבנק התעכבו או בוטלו. היו תקלות ובעיות מהותיות שנבעו ממחסור בכוח אדם ובעיות שרק הלכו והחמירו כי לא היה גיוס של כוח אדם חדש ולא הכשרות. כלומר ההשפעות השליליות רק הלכו והצטברו עם הזמן. למנכ”ל אל היה אכפת כי הוא כבר עזב עם הבונוס שלו.
אני חושב על הסיפור הזה הרבה. כי אני רואה אותו קורה שוב ושוב בהרבה מקומות. מערכות שבנויות לתגמל רווח מיידי ולא בנויות להתחשב בהשלכות ארוכות טווח. בדוגמה שנתתי זה דיי ברור, תוריד את העלות עכשיו ותקבל בונוס עכשיו, אם השיטות שתשתמש בהן בכדי לבצע את החיסכון יגרמו נזק ארוך טווח זה לא משנה.
אני רואה את אותה דרך מחשבה ואותו נזק הזה מתרחש בעקרון שמירת האמת בשנים האחרונות יותר ויותר. אנשים שמייצרים ומפיצים פייק-ניוז בשביל לקדם את האג’נדה שלהם עושים נזק ארוך טווח שקשה להעלות על הדעת. זה מזעזע בעיני, הקלות שבה אנשים מוכנים לרמוס את מושג ה-“אמת” בשביל לקדם אג’נדה פוליטית או להרוויח כמה שקלים. אני תמיד תוהה אם האנשים הללו לא מבינים את ההשלכות ארוכות הטווח. האם הם באמת לא מסוגלים לראות את הקשר בין השקרים שהם מפיצים עכשיו לבין זה שהם לא יוכלו להאמין למילה שהילדים שלהם אומרים? או בגרסה ההפוכה שהילדים שלהם לא יוכלו להאמין למילה שאומרים להם? הם לא מבינים את ההשלכה המיידית בין זה שהם משקרים לבין זה שההורים שלהם מקבלים חיובים הזויים על מוצרים שהם לא קנו? אפילו ברמה האישית, הם לא מסוגלים לראות איך מה שהם עושים עלול להיות מופנה כנגדם? איך עלילת דם שמופנת כנגדם מתקבלת כאמת על ידי כל האוכלוסיה כי הם עצמם תרמו לנורמה של “אין צורך לבדוק או לוודא דברים לפני פרסום”?
הלל הזקן כבר אמר “השנוא עליך אל תעשה לחבריך”, עמנואל קאנט כתב שאנחנו צריכים לפעול רק בדרכים שאנחנו מוכנים שכל שאר האנשים גם יפעלו לפיהם. אבל האמת העצובה היא שלמערכות הקיימות סביבנו אין מנגנונים להתמודד עם השלכות ארוכות טווח שבאלו. ולכן זה יצטרך לפול על הכתפיים שלנו. אנחנו נצטרך לומר “לשקר זה רע ואני לא אתמוך במי שמשקר, גם אם זו המפלגה שלי כי חשוב להיות מסוגל להאמין לבני אדם מאשר”, “להתעלל באנשים שלא עשו רע זה מתועב ואני לא אתמוך בזה גם אם האנשים האלה הם אנשים שאני לא מסכים איתם בכלום” ו-“מי שיפרסם או יפיץ השמצות על מישהו מבלי לבדוק את האמיתות שלהם יחסם על ידי”.
למה? כי אני מאמין שכולנו רוצים לחיות בעולם שבוא אפשר להאמין אחד לשני, בעולם שבוא אפשר לדעת מה באמת קרה ולא רק את הספינים של מה שקרה. כל הסכמה עם סטייה מהאמת, עם שקר, עם פייק ניוז, עם ספין, היא לאפשר למישהו לעוור אותנו ולהרחיק אותנו אחד מהשני. וזה לא העולם שבוא אנחנו רוצים לחיות.
