להיות בכנס עולמות 2014 היה הרבה יותר פשוט בשבילי מאשר בשנים קודמות. בעיקר בגלל שהייתי מעורב בפחות אירועים. מצד שני השנה החודשים לפני עולמות היו הרבה יותר קשים בשבילי מאשר בשנים קודמות בגלל סוג המעורבות שלי באירועים שהיו.
תסכיתים מעולמות אחרים (תיאור בתוכנייה)– תסכיתים זה אחד מאותם דברים שנראה שכבר אין להם מקום בעולם. וטוב שיש אנשים כמו רותם ברוכין שמודעת לזה ומתעקשת להעלות כאלו בגלל שתסכיתים הם סופר סופר מגניבים (תנסו בהזדמנות לשמוע את תסכית הרדיו של מלחמת העולמות של אורסון ולס). נעמדנו לפני הקהל והקראנו שלישיית תסכיתים: “הדרך לראש פינה החדשה” ו”בדורופוביה” מאת יעל פורמן ואת “אפילו המלכה” מאת קוני ויליס. זה כיף לעשות הקראה מומחזת, כשעדיין רוב האקשן והיופי מתרחשים בראש של כל אחד מהאנשים בחדר ובאמת שאתה לא מוגבל בתקציב האפקטים או בגודל הבמה שלך. הדמיון האנושי הוא אין סופי וזה אחד מהמדיומים שמנצלים את האלמנט הזה בצורה מוצלחת ביותר.
בחזרה לעולמות 2014
קודם כל הפקת המקור הנהדרת בחזרה ל”עולמות” 2 – שובו של האבדון! (תיאור בתוכנייה) שהיה לי כיף לשמוע מגיא בוסקו על הרעיון, לעזור לו קצת לפתח אותו ולראות את הרעיון הנהדר הזה מקבל צורה. יש לי כל כך הרבה לומר על ההפקה הזו שאני אפילו לא מתכוון להתחיל לכתובת זה פה כי זה ייקח את כל הסיכום של הכנסים. אז אני אכתוב פוסט שלם על ההפקה הזו שהייתה חווית הבימוי הראשונה שלי ופה רק אומר שזו הייתה חוויה מדהימה להיות שותף ליצירה הזו. הפקת המקור הראשונה שהייתה מוכנה לפני הזמן והתחילה בדיוק בזמן שהיא הייתה אמורה. זו הייתה הפקה ששמעתי את הקהל צוחק בה בכל דקה, שוב ושוב. יש כל כך הרבה אנשים שאני רוצה להודות להם על המעורבות שלהם בהפקה הזו ואני לא רוצה להפוך את הפוסט הזה לרשימה של כל האנשים הנהדרים שעזרו אז במקום זה אני אוסיף לינק גדול ובולט לרשימה של כל מי שעזר להפוך את ההפקה הזו לכל כך מוצלחת ולדרך המושלמת בעיניי לחגוג עשור לעולמות (כלומר, לחגוג את הכנס העשירי).
נוגה פינת מאדים (תיאור התוכנייה) הוא שעשועון היכרות גיקי שרצינו שיהיה גם משעשע וגם אולי באמת יגרום לאנשים להכיר אחד את השני. כבר תיארתי את החוויה הזו במפורט בפוסט שלי על “נוגה פינת מאדים”, אתם מוזמנים לקרוא שם. אבל אני כן אציין שמבחינתי זו הייתה הצלחה נהדרת וזה היה האירוע השלישי והאחרון שאני הייתי חלק אקטיבי ממנו. כל שלושת האירועים האלו היו תודות להפקה של מאיה גרשוביץ שאין לי מילים לתאר עד כמה היא מוכשרת.
במהלך היום הראשון של כנס עולמות וביום השני של כנס גיבורים, גיל כהן המוכשר פתח את דוכן גיל והחציל המעופף שלו. זה היה מאוד מעניין בשבילי כי חלק מהדברים בדוכן שלו היו שיתוף פעולה של שנינו. אפשר לראות את חלק המוצרים פה. זו הייתה ממש תחושה מענגת לראות אנשים מסתובבים עם חולצות, כפתורים וסטיקרים שלנו.
הגעתי לכנס גיבורים (אתר הכנס) רק באמצע היום השני להקלטה חיה של על כתפי גמדים. יש כמה דברים שכל פעם מחדש מפתיעים אותי, אחד מהם זה עד כמה כיף לי לעשות דברים יחד עם ערן אבירם והשני הוא לאיזה נושאים עמוקים, סבוכים ומעניינים אנשים מגיעים דרך משחקי תפקידים. אחת המאזינות, מילנה פינקל הכינה לנו עוגיות, שזה אחד מהדברים הכי נחמדים שיכולים להתרחש למישהו שכמעט לא ישן בלילה והגיע מותש לבית דני בשביל להקליט פודקאסט.
אחרי ההקלטה גיליתי שיש לי שלוש שעות פנויות, אז מלבד לנצל אותן לכמה שיחות על משחקי תפקידים, על כנס גיבורים ככלל ועל מערכת גיוס ההמונים של הסרט “צלילה חופשית”. אבל אז נזכרתי שאני בכנס משחקי תפקידים! אז תפסתי כמה שחקנים אקראיים, קניתי חופן קוביות ק12 מהדוכן של רומ”ח והתחלתי להריץ משחק אקשן מצוין במערכה שיצרנו באופן שיתופי תוך שתי דקות עם מכניקה של Dirty Dozens יחד עם כוסות מיים לייצוג כוחות על טבעיים. עבר הרבה זמן מאז ששיחקתי משחק אקשן מהיר כששום דבר לא היה מתוכנן עד השנייה שהמשחק התחיל ונהניתי מכל רגע. החל מהקרב של הצוות המובחר בצמד קרנופאג’ים בערבות אפריקה, דרך ההסתננות למחנה המשוקצים שמתכננים להחריב את שארית הפליטה של בני האנוש ועד לרגע שאחד השחקנים הדביק את עצמו בוירוס הקטלני בכדי לחסל את מנהיג האויבים יחד עימו. יש דברים שאי אפשר לתכנן והם אפיים עוד יותר בגלל שהם קורים מבלי שמישהו ינווט אותם.
חזרתי לכנס עולמות לאירוע הסיום בכדי לגלות שזכיתי במקום הראשון בתחרות הסיפורים הקצרים של עולמות! אני ממש התרגשתי מזה אבל גם על זה אני פירטתי בפוסט אחר, אז אני ממליץ לקרוא שם.
את כנס עולמות סיימתי בהקרנה של הסרט התיעודי “עולמות – כרונולוגיה של כנס ידוע מראש” של ליאת שחר-קשתן ונעמי כרמי שנהניתי ממנו מאוד. זה נהדר לראות איך אנשים בוגרים יכולים היום לשבת, לדבר ולצחוק על דברים שבבירור נראו כל כך חשובים בעבר. והסקירה ההיסטורית באמת עזרה להבין איזו התקדמות אדירה כל תחום הפנטזיה והמדע בדיוני עבר בארץ בעשור האחרון.
סך הכול שני הכנסים היו מרתקים ואני שמח שהצלחתי להיות בשניהם. אני מקווה ששנה הבאה הם לא יחפפו ואם כן אז שחלק מהם יזוז לחג אחר או שהם יאחדו מיקומים. זה אולי נשמע כמו צרות של עשירים לומר שיש יותר מידי תוכן טוב שכולנו רוצים לצרוך אבל בשורה התחתונה זה אומר שאני והרבה אחרים לא יכולים לצרוך את כל החומר הטוב הזה.
אורי ליפשיץ.
