אז אתמול בערב העברתי סדנה על שימוש בעקרונות BDSM בהופעות תיאטרון ואילתור כחלק מפסטיבל האימפרוב האינטרנטי Hallo Janis שמתרחש עכשיו באיטליה. כן, אין שום דבר מוזר במשפט הזה. הקהל היה איטלקי ברובו אבל היו גם כמה נציגים מאנגליה, הולנד וגרמניה. היו כמה דברים בעייתים בסדנה הזו, אתגר אחד היה שהסדנה התנהלה ב-Zoom, אתגר אחר היה שחלק נרחב מהקהל לא דיבר אנגלית ועבדתי עם מתורגמנית (נהדרת) שתרגמה את כל התקשורת ביני למשתתפים.
זה לא קל ללמד דרך zoom. גם כשיש לי תנאים אידיאליים כמו כשאני מלמד קורסי ניהול מוצר או מעביר הרצאות בנושאי משחקי תפקידים. זה יותר קשה עם מחסום שפה ותרגום שחוצץ ביני לבין המשתתפים. ואפילו עוד יותר קשה שמדובר בנושאים רגישים שמיועדים לאפשר למשתתפים להיפתח מנטלית ורגשית בקבוצה. למזלי למרות המספר הרבה של המשתתפים הקבוצה היתה קשובה, מרוכזת וממוקדת. והודות להם למדתי כמה נורמות התנהגות חדשות לגבי zoom. אני מניח שמדובר בנורמות מקובלות בחו”ל שלא נפוצות אצלנו אבל כי כל המשתתפים השתמשו בהם.
אני רושם פה כמה כלים ונורמות שהשתמשתי בהן. גם כדי להזכיר לעצמי להשתמש בהם וגם כי אני מקווה שכולנו נתחיל להשתמש בהן:
כברירת מחדל, המצלמה פתוחה: כל המשתתפים היו עם מצלמות פתוחות כברירת מחדל. מי שלא יכל להיות עם מצלמה פתוחה (למשל מישהו שבדיוק בדרך חזרה מהעבודה) התנצל מראש. יש פה הפנמה מאוד חשובה של ההבנה שאם כולם עם מצלמות ומרוכזים אז זה עוזר לכולם להישאר בפוקוס.
כיבוי מצלמות בשביל להתמקד במי שמתרגל: כל פעם שנתתי לזוג או יותר מהמשתתפים לעשות סצנה או להדגים משהו מול כל הקבוצה אז כל שאר המשתתפים מייד כיבו את המצלמות שלהם. התוצאה היתה שלמרות שהיו הרבה משתתפים הפוקוס נשאר על מי שהדגימו או תרגלו מול הקבוצה. כשהתרגיל נגמר כולם מיד הדליקו את המצלמות שלהם בחזרה.
כברירת מחדל הישאר על “השתק” (Mute): אלה אם יש לך שאלה או שאתה נדרש להשתתף בשיחה אתה נשאר במצב מושתק. זה מונע מרעשי רקע פתאומיים להסיח את דעתם של כולם לפני שמי שהרעש אלו שם לב ומספיק לההשתיק את עצמו.
“מושתק” לא אומר שלא מתקשרים: השימוש במחוות ידיים היה מאוד נפוץ. בין הנפוצים: ניענוע הידיים על מנת לסמן “מחיאות כפיים”, הרמת יד לסמן שיש לך שאלה, אגודל למעלה או הרמת הספל במחווה של “לחיים” כדי לעודד, הרמת שני אגודלים למעלה כדי לסמן התלהבות, ועוד. זה ממש עוזר לחוויה הקבוצתית שאפשר ליצור “באזז” של התלהבות או מחיאות כפיים מבלי להפריע למה שמתרחש.
ריבוי מכשירים: אנשים שהיו צריכים לפתע לעזוב את החדר או להיות בתנועה פשוט התחברו מהטלפון. עשו מה שהם היו צריכים, חזרו למקום ועברו שוב למחשב.
חדרים נפרדים (Breakout rooms): חדרים זה פיצ’ר שיש רק למנויים בתשלום של Zoom וצריך להפעיל אותו איפשהו בהגדרות אבל זה כלי מאוד חזק. הוא מאפשר לנו לפצל את המשתתפים שלנו לחדרים נפרדים כדי שיוכלו, למשל, לתרגל סצנות או תרגילים שלמדנו בסדנה. שווה לשים לב שכברירת מחדל zoom זוכר מי היה באיזה חדר ושאם רוצים כל פעם לפצל לקבוצות שונות אז צריך לעשות את זה ידנית. מצד שני יש כפתור של “החלף” שמאפשר לקחת מישהו מחדר אחד ולהחליף אותו עם מישהו מחדר אחר.
תודה רבה להילה די קאסטרו שקישרה בין הפסטיבל המרתק הזה אלי וזרקה עלי הרבה טיפים אחרים שעוד לא יצא לי להשתמש בהם 🙂
אורי.
