איך משחקים סויש בונג? (Swish Bong)

סויש בונג הוא אחד משחקי האימפרוב האהובים עלי. למדתי לשחק אותו בכיכר העיר של טמפרה בפינלנד באמצע הלילה. למזלי, בגלל שמדובר בפינלנד אז היה די והותר אור באמצע הלילה בשביל לשחק. המדריך היה ג'יי סטאר אטלנטה מתיאטרון הסימטה המפורסם (The Basement Theater) באטלנטה.

לא דמיינתי לעצמי שכמה שנים לאחר מכן אני אריץ את המשחק בכיכר באמצע ברצלונה ואנשים אקראיים מהרחוב יצטרפו עד שנהיה עשרות אנשים שרובם לא חולקים שפה זה עם זה ועדיין כולם משחקים יחדיו. זה חלק מהגדולה של משחקי אימפרוב מהסוג הזה, כל מה שצריך זה להיות קשוב לאנשים אחרים.

מה זה סויש בונג?

סויש בונג הוא משחק אימפרוב קבוצתי שבו מעבירים כדור דמיוני בין המשתתפים. המשחק מיוחד בכך שהמהלכים שלו נבנים תוך כדי המשחק. המשחק מפתח הקשבה, שיתוף פעולה, גיבוש בקרב השחקנים.

איך משחקים סויש בונג?

כל המשתתפים עומדים במעגל. אחד המשתתפים אוחז כדור דמיוני. יש שתי פעולות בסיסיות במשחק שעל שמם נקרא המשחק: סויש ובונג.
בכדי לבצע סויש השחקן שמחזיק את הכדור אומר בקל רם "סויש" ומחווה בידו תנועת החלקה לכיוון מסוים.
השחקן הבא במעגל בכיוון שאליו הפנה השחקן את הכדור יכול לעשות גם סויש ולהמשיך את תנועת הכדור באותו הכיוון או לעשות בוינג על ידי שיאמר בקול רם "בוינג" ויציב את ידו באופן אנכי כמו קיר שהכדור נתקע בו ומשנה כיוון. הכדור משנה כיוון וחוזר לשחקן הקודם בכיוון ההפוך. השחקן שהכדור חזר אליו יכול לעשות סויש או בונג.
זה כל המשחק הבסיסי.

זה הכל?

ברור שלא. כל סיבוב או שניים אפשר להוסיף מהלך חדש.

איך מוסיפים מהלך חדש?

פשוט עושים אותו. ואז חוזרים עליו כדי שכולם יבינו מה קורה. אם לאחר ההוספה האחרים עושים אותו קצת אחרת ממה שתיכנן המוסיף זה בסדר. זה חלק מהמשחק שמעודד קבלה ויצירת קונצנזוס בקבוצה.
אחרי שהוספתם מהלך אז מבצעים אותו לפחות 3 פעמים כדי שכולם יהיו סגורים על מה קורה.

אחרי זה אפשר להתחיל להוסיף מהלכים שהמצאתם בעצמכם. זה משהו מאוד מגבש כי הוא יוצר גרסה של המשחק שקיימת רק עבור הקבוצה הנוכחית.

מתי מוסיפים מהלכים חדשים?

כל כמה תורות מוסיפים עוד מהלך. את המהלכים לא מסבירים מלבד את השניים, שלושה הראשונים כדי להבהיר את המנגנון של הוספת מהלכים.

אתה יכול לתת כמה מהלכים לדוגמה?

בטח, חלק מהאהובים עלי כוללים את:
סקיפ – מקפיצים את הכדור מעל לשחקן הבא בסבב.עם תנועת הקפצה.
סטארגייט – שחקן עושה פתח עם כפות ידיו לכיוון שחקן אחר, השחקן האחר עושה את הצד השני של ה"צינור" שנוצר ביניהם והכדור עובר בין השחקן הראשון לשני.
סויצ' – שחקן אחד מנופף באצבעותיו לכיוון שחקן אחר שניהם משמיעים ציפצופים מצחיקים. שניהם מתחלפים במקומותהם במעגל בריצה.
תחנת רכבת – השחקן הראשון מביט בשעון בכעס וממלמל בחוסר שביעות רצון. כל שאר השחקנים גם עושים את אותו הדבר כי הרכבת מאחרת. כשהרכבת מגיעה כולם שמחים והשחקן הראשון ממשיך בסויש.
זריקה למרחק – השחקן הראשון זורק את הכדור כלפי מעלה ומצביע לכיוון שחקן כלשהו. השחקן השני צריך לרוץ ולתפוס את הכדור כשהוא נופל.

מה טיפים למהלכים חדשים?

שווה להוסיף לכל מהלך צליל, תנועה דיסטינקטיבית, והשפעה על הכדור.

גרסה למתקדמים

אחרי שמשחקים את המשחק כמה וכמה סיבובים טובים וכולם מכירים היטב את המהלכים אז אפשר לשחק סיבוב בדממה מוחלטת. זה דורש הרבה ריכוז אבל מספק מאוד.
אם מדובר בקבוצה מגובשת במיוחד אפשר לנסות גם לעצום עיניים ולשחק רק על פי הצלילים של המהלכים. זה ממש קשה ויצא לי רק פעם אחת לראות (כלומר לשמוע) את זה עובד.

מתי המשחק נגמר?

כשמחליטים שהוא נגמר.


עד היום שיחקתי סויש בונג עם עשרות קבוצות. בניגוד למשחקים אחרים כל קבוצה היא מיוחדת כי כל קבוצה יוצרת את המהלכים של המשחק שלה מתוך עולם התוכן של השחקנים. זה משחק שנבנה מתוך היצירתיות של המשתתפים בו. יש לי חיבה למשחקים שבונים אותם תוך כדי משחק. יש בהם משהו קסום במיוחד כי אתה מתחיל לשחק אותם עם שני מהלכים פשוטים ואתה אף פעם לא יודע איפה תסיים.