איך הופכים להיות מומחים למשחקי תפקידים?

אני עוד זוכר את הפעולה שעברתי בנוער העובד והלומד על "מקורות הסמכות של המדריך" בגיל 16 בהכנה להדרכה. זה שיעור שנועד לענות על השאלה "מה נותן לחניך את הסמכות להדריך אחרים". אני חושב שזו שאלה שבימינו אנשים פחות שואלים את עצמם, אנשים שיש להם דעה בנושא כלשהו פשוט מפרסמים פוסט מטעם עצמם ומצהירים את הדעה שלהם מבלי לעשות בדיקות או מבלי שיהיה להם סמכות כלשהי בנושא. וזה נכון, בימינו כל אחד יכול לפתוח בלוג, להגדיר את עצמו כמומחה ולפרסם הצהרות. אני מאמין שעדיין יש הבדל מהותי בין "דעה" לבין "דעת מומחה" ואני מאמין שחלק ממנה נובע מההבנה שישנם מקורות סמכות שונים והיכולת להבין מה מקור הסמכות שלך.

לפני שנתחיל אני רוצה להבהיר למה אני מתכוון כשאני אומר "סמכות" כי יש הרבה מקורות סמכות למישהו לדבר על נושא מסוים. סמכות יכולה להיות סמכות מקצועית (כלומר מישהו שעבר הכשרה ולימוד של נושא מסוים), סמכות מתוך ניסיון (מישהו שחולק מההתנסויות שלו), סמכות ביקורתית (מישהו שביצע מחקר או בדיקה או השוואה) ועוד מגוון מקורות שונות לסמכות. שימו לב שלא כול מקורות הסמכות הם באותה רמה. יהיה יותר סביר להקשיב לרופא שבודק אותך (סמכות מקצועית) על פני חבר שהיה לו את אותה מחלה כמוך (סמכות חוויתית). כלומר, כשאני אומר סמכות אני מתכוון ל-"בר סמכא" או מומחה.

הסיבה שאני מעלה את הנושא היא כי לאחרונה הייתה לי שיחה לגבי הפודקאסט "על כתפי גמדים" (אתר, פייסבוק) שאני מקליט עם ערן אבירם. הפודקאסט, למי שלא מכיר, עוסק במשחקי תפקידים, שזה תחביב מאוד כייפי שאני וערן מאוד אוהבים. בפודקאסט אנחנו דנים בנושאים שמעניינים חובבים של התחום, בבעיות נפוצות ודרכי התמודדות איתן או בחדשות מהעולם. השאלה שעלתה היתה לגבי מהי בעצם הסמכות שלנו לדבר על הנושא, אני וערן נוטים שלא לקחת דברים כמובנים מאליהם אז דיברנו על הנושא ועל מקורות הסמכות שלנו וזה היה דיון מספיק מעניין כדי שאני ארשום את המסקנות שלי ממנו. אני אתן פה דוגמאות לגבי משחקי תפקידים והפודקאסט שלנו אבל קחו בחשבון שהעקרונות הם נכונים לכל מי שרוצה לדבר על נושא מסוים מתוך עמדה של מומחיות ולא רק למשחקי תפקידים.

אז מה נותן את הסמכות לדבר על משחקי תפקידים כ-"דעת מומחה"?

השכלה פורמלית (רצוי בתחום): בארץ אי אפשר לעשות תואר במשחקי תפקידים (אגב, יש מקומות בעולם שאפשר) ולאף אחד מאיתנו אין הכשרה פורמלית בתחום. אבל שנינו כן למדנו במוסדות השכלה גבוהה ככה שאנחנו יודעים את הבסיס של איך לנתח נושא, איך לבצע מחקר, איך לנתח תהליכי התקדמות וחשיבה ביקורתית. מבחינתי גם העובדה שלמדתי ספרות אנגלית וספציפית קורסים של ניתוח שפה, ספרות ושירה עוזר לי בצורה יוצאת דופן בניתוח מכניקות משחק ומאפשר לי להבין בצורה יותר ברורה הרבה בעיות נראטיביות של משחקים. אחד מהדברים שלומדים בספרות זה ניתוח של מבני עלילה והתקדמות נרטיבית ועצם זה שאדם לומד את המונחים הטכניים השונים ואת האנשים שחקרו אותם מקל לחשוב על נושאים מורכבים וגם מקל על לחפש מידע נוסף באינטרנט. לדוגמה, כאשר קיבלנו שאלה על "איך יוצרים אגדה" אז זה עוזר שאתה יודע שאנשים כבר חקרו את הנושא ויכול להפנות למקורות.

השכלה לא פורמלית: וגם אם לא קיבלתם השכלה באופן פורמלי בתחום הספציפי (סתם לדוגמה כי לא מלמדים את התחום בארץ שלכם) אפשר לקבל השכלה לא פורמלית. שימו לב שאני מדבר על השכלה, קרי, קריאת חומר *עיוני* על הנושא ועל נושאים מתקדמים בתחום שאתם עוסקים בו. בתחום של משחקי תפקידים, למשל, מדובר על לקרוא ספרים ומאמרים של יוצרים וחוקרים מפורסמים, להיות מנוי למגזינים שעוסקים בתחום (כמו שהיו בזמנו "Dragon" ו-"Dungeon"), קריאת בלוגים מקצועיים שעוסקים בנושא, קריאת מאמרים על ניתוח של מכניקות משחק, קריאת ראיונות עם יוצרים של מכניקות משחק על שיטות משחק, מאמרים על תפיסות שונות של עיצוב משחק או יצירת חוויות שיתופיות. בימינו יש עושר של מקורות מידע להשכלה לא פורמלית.

ניסיון: זה נכון שניסיון הוא לא תחליף ללמידה והבנה אבל הוא מאוד עוזר להבין דברים. אני משחק משחקי תפקידים מאז 1986, אבל לדעתי הזמן שאתה משחק הוא הרבה פחות חשוב מאשר מגוון המשחקים, סוגי האנשים, שיטות המשחק ומרחב החוויות שאתה פתוח אליו. ברוב הפעמים שאנשים מעלים בפנינו בעיה – אני מבין על מה הם מדברים בגלל שאני כבר נתקלתי בבעיה הזו פעם או פעמיים וניסיתי לפתור אותה בכמה דרכים וראיתי מה עובד יותר ומה עובד פחות. יש עוד דרכים לצבור ניסיון, על ידי התנסויות ממוקדות. בעבר אני וגם ערן היינו חלק מ-"פרויקט שממי"ת", שממי"ת זה ראשי תיבות של "שיטות משחק מיתחלפות", שיחקנו הרפתקאות קצרות (אחד עד שלושה מפגשים) ולאחר כל הרפתקה החלפנו שיטת משחק. כאשר הרעיון היה להיחשף להרבה שיטות משחק. אפשר להתייחס לזה כאל קורס אקספרס בהיכרות עם שיטות משחק שונות. אף פעם אל תחשבו שיש לכם מספיק ניסיון או שהתנסתם בהכול.

ענווה והתייעצות במומחים: אף אחד לא יודע הכול. כאשר אנחנו נתקלים בנושאים שאנחנו לא בקיאים בהם אנחנו משתדלים להביא אנשים שכן יש להם יותר ידע או בקיאות מאיתנו, בין אם זה ידע בתחומים של נושא משחקי (כשאירחנו את אביב מנוח לדבר על שיטת המשחק ואנור, רני שרים לדבר על שיטת מהשחק FATE  ועוד) או לארח מומחים בתחום ידע ספציפי (עופר מתוקי מהמתוכנית "החללית" התארח לדבר על חלל) או בתחום של מיומנות ספציפית (כמו אבשלום גיסין שהתארח לדבר על כתיבה בין מפגשים ועוד).

חשיפה נרחבת לתחום: בגלל שאנחנו פעילים בתחום אז הרבה אנשים כבר פנו לשנינו בעבר עם בעיות, שאלות או סיפורים מעניינים. והיום בעקבות הפודקאסט עוד יותר אנשים פונים אלינו. אני מאמין שהחשיפה הנרחבת הזו גורמת לנו להתקל ביותר מקרים מהשחקן הממוצע והניסיונות שלנו לסייע לאנשים או לנתח סוגיות מעניינות בהחלט נותנת יותר עומק להבנה שלנו של מנגנונים של משחקי תפקידים.

תמונת עולם רחבה: אני מכיר אנשים שמגדירים את עצמם כ"מומחים למשחקי תפקידים", בעוד שמה שהם באמת זה "מומחים בשיטת משחק ספציפית". אין שום דבר רע בלהתעמק ולהתמקצע בשיטה ספציפית. אבל אני מאמין שאם אתה לא מפתח תמונת עולם רחבה יותר אז בסופו של דבר אתה גם לא תצליח להבין לעומק את השיטה האחת שאתה מנסה להתמקד בה. אם אין לך מושג איזה שיטות נחשבות לפורצות דרך בימינו, או שזכו בפרסים למכניקה מקורית, אז אתה לא תוכל להבין איזה המנגנונים מייצרים איזה תחושות  ואף שיטה לא מכילה את כל המנגונים השונים אז ההבנה שלך היא מוגבלת. אם לא תקרא בלוגים של מפתחי שיטות כדי להבין מה היו השיקולים לפתח משחק בצורה כזו או אחרת והאם השיקול היה כלכלי, מכני או טעם אישי ובאיזה שיטות אחרות ניתן לייצר את אותה חוויה שהשיטה החביבה עליך יוצרת אז תהיה פחות בקיא בנושא.

תשוקה כנה: תשוקה תלחום היא לא באמת מקור סמכות, אבל זה כנראה הכוח המניע החזק ביותר מאחורי הסמכויות האחרות. וכמובן שכשאתה באמת נלהב לגבי משהו זה דוחף אותך להתעסק בו מעוד זוויות שונות, במקרה שלי זה מה שגרם לי ללכת ולהעביר הרצאות על משחקי תפקידים בפרויקט הרצאות 11:11 לקהל הרחב או להעביר משחקי היכרות לאנשים שמעולם לא שיחקו או להשתתף בפרויקטים מעניינים או להשתתף במרתונים ואירועי צדקה. כל פעם שהתעסקתי עם משחקי תפקידים מזווית חדשה זה הרחיב מאוד את התפישה שלי של התחום ועזר לי להתפתח בו.

זה חשוב להבין שלא לכולם יש את אותם מקורות סמכות, ושגם כשיש לכם אז הם לא ממשיכים להתקדם ולהתפתח אם לא משקיעים בהם זמן ומאמץ. כולנו צריכים לקבל את העובדה שבהתמחויות שונות יש אנשים שיודעים יותר מאיתנו בתחום שלנו, בין אם זה בגלל שהם התנסו בדברים שונים, למדו ממקורות שונים או פשוט באו מאסכולה אחרת. קצת ענווה מאוד עוזרת, אבל בייחוד כשהיא באה לצד ההבנה של החוזקות והחולשות של מקורות הסמכות שלנו. תזכרו שזה לא משנה מהו תחום העניין שלכם, תשתדלו לצבור מקורות סמכות נרחבים ומגוונים. זו הדרך להפוך להיות מומחים באמת.