קייטנה 9 (2022, כפר תבור)

כל שנה אני וקבוצת משחקי התפקידים שלי יוצאים ל-"קייטנה". מה זה קייטנה? זה אומר שאנחנו מתארגנים לסוף שבוע שלם של התעסקות התחביב שלנו: משחק תפקידים. לא פשוט לארגן דבר כזה אבל לגמרי שווה את המאמץ.
מבחינת מיקום, השנה לקחנו לנו דירת airBnB נחמדה בכפר תבור עם נוף נהדר להר תבור, גינה נחמדה, וסלון גדול מספיק לשבת ולשחק נון סטופ במשך שעות על גבי שעות.

ההרפתקה הנוכחית שלנו היא יוצאת דופן. עד עכשיו שיחקנו רק הרפתקאות מוכנות ורשמיות של Paizo. עכשיו אנחנו משחקים נתיב הרפתקאות מקורי של המנחה האגדי שלנו מר יותם דיפיילר אבני וזו סוג אחר לגמרי של רכבת הרים. בהיותו המנחה של הקבוצה שלנו כבר תשע שנים הוא כבר יודע טוב מאוד איך לתפור את המשחק לאופי של הקבוצה שלנו.

חבורת הגיבורים שלנו "הבצלים המקולקלים" ("The Bad Onions") מורכבת ממגוון דמויות שאתם עלולים לצפות מקבוצת משחקי תפקידים קלאסית: ברנט הגנום הפייטן שמשפחתו קיוותה שיהיה מוכר ספרים, ויולט הגנבת שאף אחד לא שם לב שהיא שם, ג'וסטן בעל שתי החרבות שהתחיל את חייו כבן האופה השמנמן וגדל להיות בודי-בילדר קטלני, שרקי בן למשפחת אנשי הדת המקומית שמתעקש שהוא לא מאמין באלים למרות שהוא בבירור מטיל לחשי קודש, ואחרון חביב הדמות שלי, סיד הוא sorcerer חצי אלף חצי asshole שיקרע במכות כל אחד שיאיים על החברים שלו, אפילו שהוא מסיים חצי מהתגרות הללו חסר הכרה על הרצפה.

מבחינת עלילת המשחק התיזמון של הקייטנה היה נהדר כי המשחק שלנו בדיוק הגיע לנקודה דרמטית לקראת סיום החלק הראשון של ההרפתקה. בתחילת ההרפתקה פלישת אורקים החריבה את עיר מולדתם של הדמויות הצעירות שלנו, עם זאת הדמויות הצליחו להציל חלק מהתושבים וקבוצה קטנה של יתומים וללוות אותם לביטחון יחסי בטירה קרובה.

במהלך הקייטנה גיבורינו נאלצים לחזור לעיר שורצת האורקים ולהציל כמה הרפתקנים שהיה להם פחות מזל. בהמשך סוף השבוע נגלה שגיבורינו גם ישמשו כ-role models לכמה צעירים שיחליטו לצאת בעקבותיהם וגם יתנדבו לסייע לצבא המקומי במלחמתו באורקים הפולשים. הקרב האפי של המפגש כולו היה אירוע מתגלגל בו גיבורינו היו צריכים להשתלט על עמדת בליסטרה מכושפת כנגד דרקונים על מנת שרוכב הדרקונים של הצבא יוכל להילחם בתפלץ המכונף של האויב. אני לא אפרט יותר מדי מה קרה שם אבל מספיק לומר שנותרנו כמעט ללא שום משאב ושהדמות שלי אישית איבדה נקודת שפיות.

מבחינת לוחות הזמנים עשינו השנה שינוי קטן. במקום לצאת בחמישי בערב ולחזור בשבת בערב כהרגלנו. יצאנו בשישי בצהריים וחזרנו בראשון בבוקר. זה היה שינוי לטובה כי זה התחשב באילוצים של כולם ובגלל שלא היינו לחוצים לסיים בשבת בערב לפני שמפנים את המקום אז יכולנו לשחק עד הערב בניחותא וגם להירגע ולראות סרט ביחד בשבת בלילה.

לא עשינו יותר מדי פעילויות מלבד לשחק. כן קפצנו פעמיים לכפר כמא הצמוד. פעם אחת כדי לנסות את הגבינה הצרקסית המקומית שהיתה נהדרת, ופעם שניה כדי לטעום את הכנאפה הכי טובה בארץ.

השף הפרטי (וה-gnome bard) שלנו, מר אורי הדר היה אחראי על הארוחות ובאמת שמדהים איך אחרי תשע שנים הוא עדיין מצליח להתעלות על עצמו. אכלנו נקניקיות, המבורגרים, ועוד מגוון הפתעות על הגריל. לצד סלטים אקזוטיים, מגשי פירות, ומאפים מקומיים. אמא של ניצן שלחה חצי תריסר מגשי עוגות ועוגיות כדי שחלילה לא נמצא את עצמנו ללא סוכר (תודה אמא של ניצן!).

אפשר לראות כמה תמונות באלבום הפייסבוק של הקייטנה.

יש משהו קסום בלשחק בצורה כל כך חופשית מבחינת זמן וללא התחייבויות. בטח ובטח עם קבוצה מהודקת שמשחקת כל כך הרבה שנים יחד. אנחנו כבר עושים באופן מודע פעולות הנחייה אחד לשני וגם לעצמנו מתוך המטרה של להעצים את החוויה השיתופית של המשחק שלנו.

לא מובן מעליו בכלל.

לא יכול לחכות ולגלות מה נעשה שנה הבאה על מנת לחגוג עשור של קייטנות 🙂