במאמר הקצר הזה אני הולך להציג את מתודולוגיית העבודה שאני פיתחתי ליצירה ומשחק של דמות.

אחד מהדברים שחשוב לי להבהיר כבר מההתחלה הוא שזה לא משנה אם אתם משחקים דמות בהצגה או סרט, אם אתם משחקים דמות במשחק תפקידים (שולחני או LARP) או אם אתם כותבים דמות בסיפור. המטרה העיקרית של המתודולוגיה הזו הייתה לעזור לי לשמור על עקביות אבל אחד מתוצאות הלוואי של התהליך הוא יצירה של דמויות עם יותר עומק ויכולת להשתנות תוך כדי המשחק. דמויות אמינות הן תמיד דמויות עקביות ודמויות לא אמינות הן משהו שנורא קשה לאנשים להתחבר אליהן ולהבין אותן. הנה התרגיל שאני ממליץ עליו בכדי ליצור דמות עקבית ואמינה וכדי לשמר את התכונה הזו. העיקרון המנחה שאני עובד לפיו הוא עקרון הסיבתיות: לכל דבר יש סיבה. לכל דרך התנהגות או תגובה יש משהו שגרם שלה. ברגע שאנחנו מבינים את הגורמים שהובילו להתפתחות של הדמות אז כל מכלול ההתנהגויות של הדמות ברור לנו.

שמירה על עקביות

נכין רשימת פרטים לגבי הדמות שלכם (מאפיינים) – לכל אחד מהפרטים הללו אנחנו נקרא מאפיין של הדמות. הרשימה הזו צריכה לכלול גם מאפיינים פיזיים (למשל: מבטא בריטי או בגדי קאובוי) וגם מאפיינים התנהגותיים (מתחמק מעימותים, לא מפחד מפושעים ועוד צורות התנהגות) אלו הם תיאורים של הדמות. אם אנחנו נרצה להיזכר במאפייני הדמות פשוט נעיף מבט ברשימה לפני שנתחיל לכתוב או לשחק את הדמות שלנו.

עבור כל מאפיין נרשום את הסיבה שבגללה יש לדמות את המאפיין הזה (סיבת בסיס) – סיבת בסיס היא הדבר שגרם או הוביל להתפתחות של כל אחד מהמאפיינים שרשמנו בסעיף הקודם. חשוב שיהיה לכל מאפיין סיבת בסיס, גם אם המאפיין נראה ברור מעליו, למשל כדוגמה, שם הדמות שלנו הוא ג’רמייה גלוק ואחד המאפיינים שלו היא מבטא בריטי, סיבת בסיס: ג’רמייה גדל בלונדון. מאפיין נוסף הוא לבישת בגדי קאובוי – מהי סיבת הבסיס לכך? בגיל שבע עשרה ג’רמייה עזב את לונדון ועבר לגור עם קרובי משפחה בטקסס שגידלו בקר באופן לא חוקי. ג’רמייה נמנע מעימותים. למה? כי הוא בא ממקום שאם מתחילים עימות רציני אז מישהו מת. אז הוא דווקא בסדר אם להרוג מישהו, פשוט הוא שוקל טוב לפני שהוא מתחיל ויכוח האם הוא מוכן להרוג את מי שהוא מתווכח אתו.

דמויות אמינות לא מתנהגות אחרת כל פעם שפוגשים אותם – כל פעם לפני שאנחנו משחקים את הדמות שלנו נעבור על רשימת המאפיינים ונוודא שאנחנו זוכרים איך הדמות מתנהגת, למה היא מתנהגת בדרך שבה היא מתנהגת (כלומר את סיבות הבסיס). סיבות הבסיס הן חשובות כי הן מספקות לנו קווים מנחים איך להתמודד עם סיטואציות שלא נתקלנו בהן בעבר. אם מישהו יציע לג’רמייה שלנו עבודה לא חוקית, אנחנו יודעים שכנראה לא יהיה אכפת לג’רמייה אם העבודה חוקית או לא כי הוא כבר עבד בעבודה לא חוקית בעבר.

התפתחות הדמות

לפעמים אנשים משתנים בעקבות חוויה (חוויות מעצבות) – לפעמים דמות עוברת חוויה מעצבת, אני מגדיר חוויה מעצבת כחוויה שמשנה או מוסיפה מאפיין לדמות. חוויה כזו חייבת להיות רשומה בדף שלנו. למשל: אם אחותו הקטנה של ג’רמייה נפצעת במהלך שוד על ידי קבוצת פושעים. החוויה הזו יכולה להשפיע על הדמות שלנו במגוון דרכים: יכול להיות שהוא לא יסכים לעבוד עם פושעים, יכול להיות שיהיה לו מקום חם בלב לנערות צעירות והוא יגונן עליהן או שהוא יאמין שהעולם הוא מקום אכזר ושלא אכפת לו מאף אחד. אם החלטנו שג’רמייה מפנה את הגב לעולם הפשע ולא רוצה לעבוד עם פושעים. נוסיף לג’רמייה את המאפיין “הפנה את הגב לחיי הפשע” ונוסיף את סיבת הבסיס “אחרי מות אחותו בשוד כושל, ג’רמייה החליט לעזוב את עולם הפשע”.

קשרים ומערכות יחסים – לדמות שלנו יש קשר עם כל דמות אחרת שהיא אי פעם הכירה. היחס של הדמות שלנו לדמות אחרת היא מאפיין של הדמות שלנו, לרשום גם את סיבת הבסיס לכך יכול לספר לנו עוד על הדמות שלנו או על הדמות השנייה ובכך להעשיר את העולם הפנימי של הדמות. למשל אחד מהמאפיינים של ג’רמייה יכול להיות “שונא את השריף של העיירה” וסיבת הבסיס לכך יכולה להיות “השריף המושחת הקשה על חייו על ג’רמייה הצעיר”. שימו לב שהניסוחים שלנו מאוד חשובים פה כי סיבת הבסיס “השריף המושחת הקשה על חייו על ג’רמייה הצעיר” יכול להוביל למגוון מאפיינים אחרים, כגון “חסר כבוד לחוק”, “לא סומך על אנשי משטרה” או אפילו “רוצח שוטרים”.

מחשבות קדימה וכיווני התפתחות (הערות) – אני תמיד משאיר מקום לרשום לעצמי הערות ורעיונות שעולים תוך כדי יצירת הדמות. פה אני בדרך כלל רושם לאיזה כיוון הייתי רוצה שמאפיין מסוים יתפתח או רעיונות לשיתוף פעולה עם דמויות אחרות. למשל אם ישנה דמות בשם סינדי בעלת עבר של פשע אז אני ארשום לעצמי הערה “לבדוק האם היה קשר בין ג’רמייה לסינדי בזמן שהיו פושעים או אחרי שעזבו את עולם הפשע?” ואני אבדוק מול השחקנית של סינדי (או מול הבמאי אם מדובר בהצגה) האם יש קשר בין סיפורי הדמויות שלנו. ההערות הללו הן לשימושנו האישי בלבד, אל תפחדו לרשום שם כל דבר שנראה לכם מעניין, גם אם מדובר רק בגרעין של רעיון שאולי יתפתח מאוחר יותר.

עדכונים שוטפים של הרשימה – אם גילינו פריט מידע חדש על הדמות שלנו אז אנחנו צריכים להוסיף את הפרט הזה לרשימה כמאפיין ולהוסיף לו סיבת בסיס. אם הדמות שלנו עברה חוויה מעצבת אז החוויה הזו צריכה להיות רשומה כסיבת בסיס למאפיין חדש. אם הדמות שלנו הכירה דמות חדשה חשוב לרשום כמאפיין את הרגש שהדמות שלנו חשה כלפי הדמות החדשה שהיא הכירה. זה כנראה השלב החשוב ביותר כי הוא דורש השקעה לאורך זמן. זה בדרך כלל לא קשה כי מעבר לשלב מסוים דמויות לא משתנות הרבה. אני קורא לשלב הזה התבגרות, אחרי שדמות מתבגרת דברים משמעותיים מתווספים לטבלה לעיתים רחוקות וגם אז בדרך כלל כשמדובר בדמויות חדשות שהדמות פוגשת.

שימור המידע בטבלה

איך אפשר לרשום את כל זה ולעקוב אחרי כל זה? – כשאני בונה דמות חדשה אני פשוט מכין רשימה של מאפיינים וליד כל אחד מהמאפיינים אני מוסיף את סיבת הבסיס של המאפיין. לפעמים אני משאיר סיבה ללא מאפיין או מאפיין ללא סיבה ומשלים את הדברים יחד עם המנחהבמאי שלי. לאחר שיש לי את הרשימה אני מארגן אותה בטבלה כמו זו שפה למטה. הטבלה ממוינת לפי סדר ההתרחשויות של סיבות הבסיס. זה מקל עלינו להוסיף אירועים חדשים או קשרים חדשים בתחתית הטבלה.

בסופו של התהליך יש לנו את כל סיפור חייה של הדמות שלנו בעמודה הימנית ואת כל המאפיינים של הדמות בעמודה השנייה. מטרת העמודה השנייה היא להזכיר לנו איך הדמות נראית ומתנהגת. מטרת העמודה הראשונה היא לעזור לנו להחליט החלטות חדשות על פי ההחלטות והחוויות שהדמות שלנו כבר עברה בחיים. עמודת ההערות מיועדת על מנת להזכיר לנו רעיונות לפתח או כיוונים מעניינים להתקדמות של הדמות שלנו.

וזהו. יש לנו את סיפור החיים של הדמות שלנו בצורה שעוזרת לנו לבנות ולשמר את הפרטים וגם את התהליך שהוביל להתפתחות שלהם. ככה הרבה יותר קל לנו לבנות, ללמוד ולזכור את פרטי הדמות שלנו ולהיות יותר עקביים במשחק הדמות שלנו.

            נעים מאוד,

                        אורי ליפשיץ.

פורסם לראשונה באתר על כתפי גמדים, הפודקאסט הישראלי למשחקי תפקידים.