הסיפור
חבר מהעבודה חזר מטיול ברומניה ואמר שהרומנים מכינים את השניצל שלהם מצופה בקורנפלקס במקום בפירורי לחם. כל החדר מייד הפך לתופת של צעקות על התועבה הזו הסוטה מדרך הטבע ובעליל קשורה לעבודת אלילים מסוג כזה או אחר. רגע לפני שטבחנו את הבחור המסכן עם הקלשונים והלפידים שלנו, אחד מאיתנו העלה את הרעיון שזה בעצם לא שונה מלטגן שניצל מצופה בביסלי גריל. עכשיו כבר נחלקנו בין תומכי הקורנפלקס הרומניים, חובבי הביסלי המקומיים והטהרנים שהגנו בחירוף נפש על קודש פירורי הלחם שלהם. בכל אופן, על מנת למנוע הידרדרות של המצב לסכסוך שעלול היה למוטט את מערך המחשוב של אחד הבנקים הגדולים בישראל, לקחתי על עצמי את האתגר והחלטתי לבדוק את היתרונות והחסרונות של הנושא.
המתכון
מתכון לשניצל אני לא הולך לפרט. גם כי יש המון, וגם כי אימא שלי ממילא עושה את זה יותר טוב מכולכם ביחד אז אין סיבה. אבל למען הסדר הטוב אני אפרט את תנאי הבחינה, רכיבים: חזה עוף (1 ק”ג), ביצה מקושקשת (x3), קמח (חופן), קורנפלקס (רגיל של תלמה, השתמשתי רק בכמה חופנים), ביסלי גריל (או חיקוי שווה ערך בשם קרינצ’וס (קראו עוד על ביסלי לדורותיו פה), השתמשתי בשתי חבילות קטנות) ולקבוצת ביקורת, כמובן, פירורי לחם (אוסם).
היות וזו לא הפעם הראשונה שאני מדבר על שניצלים אז הנה כמה דיונים שאני לא מתכוון לנהל שוב אי פעם בחיי: עם\בלי קמח, לקמח לפני\אחרי, לאכול בעלי חיים זה רע.
הכנת שניצל זה דבר שכולכם צריכים לדעת: לוקחים את החזה עוף, מקמחים אותו קלות משני צדדיו, טובלים משני הצדדים בבלילת הביצה, טובלים משני הצדדים בציפוי, מניחים במחבת ומטגנים בשמן.
הערה: לתוספת הלכתי על אורז לבן בהיותו חסר טעם וככה לא ישפיע על הטעם של השניצלים לבחינה של ההשוואה בין הטעמים (כמו כן, הוא מחזיק מעמד המון זמן במקרר).
תובנות ולקחים
אחת התובנות החשובות התבררה דיי מהר, את הקורנפלקס והביסלי צריך לרסק לפני שאפשר יהיה ממש להשתמש בהם לציפוי. בהתחלה ניסיתי לקווצץ את הביסלי רק קצת אבל אז היה ממש קשה לעטוף היטב את השניצל והתוצאה הייתה מאכזבת ויזואלית, מעטפתית וקולינארית:
הקורנפלקס מצידו היה יותר נוח לעטיפה גם בלי יותר מידי ריסוק:
שימו לב שלא עירבבתי פירורי לחם יחד עם הציפויים החדשים. למטרת הבחינה עצמה רציתי גרסה נקייה.
מסקנות
התוצר המוגמר היה מאוד טעים בכל הואריאנטים.
הייתי קצת מאוכזב לגלות שהביסלי גריל לא שמר על רמת קראנצ’יות יותר גבוהה מאשר הקורנפלקס.
התוצאה המוצלחת ביותר בהתקבלה בסבב ב' כשערבבתי את הציפויים החדשים יחד עם פירורי לחם. ככה יש את הטעם המוצלח של השניצל הקלאסי אבל עם טוויסט מגניב (הנה רעיון: יכול להיות דיי מגניב לנסות לעטוף שניצל בטוויסט). ככה שאנחנו לא משנים את המהות של השניצל אלה רק נותנים את ההרגשה שאנחנו מוסיפים לו אפקט.
לקינוח הכנתי שניצל אחד עם ציפוי מעורב שמכיל גם קורנפלקס, גם ביסלי וגם פירורי לחם.
טעם גן עדן.
בתיאבון
J
נ.ב.
עברו כבר כמה שנים מאז הניסוי הקולינארי הזה והחלטתי לבחון מחדש את הנחות הייסוד שלי ולהרחיב את ההשקפה שלי בנושא. לכן הפעם הלכתי על לערבב שקדי מרק יחד עם פירורי הלחם. המטרה היתה ליישם חלק מהלקחים הישנים ולמצוא משהו שדורש פחות עבודה אבל נותן אפקט מוסף של קראנצ' לשניצל. האמת? הצלחה גדולה. אין תוספת משמעותית של עבודה, הטיגון לא פוגם בשקדי המרק, ויש מרכיב ויזואלי ברור שמדגיש שמדובר בשניצל מיוחד. מומלץ.
