לפני הכול תנו לי להזכיר לכם איך כל הסיפור הזה התחיל. מי שזוכר יכול לדלג לפסקה הבאה. לפני כמה חודשים הזמנתי חבילה קטנה של כ-200 קוביות מארה”ב. הקוביות היו אמורות להיות תמורה לתומכים בקמפיין גיוס ההמונים של הפודקאסט “על כתפי גמדים”. הקוביות הגיעו ועוכבו במכס. המכס הציג בפני מלכוד 22 קלסי: היות ומדובר בכמות גדולה של “צעצועים” (גדולה זה יותר מחמישה, אז אם יש לך שישה ילדים אתה לא יכול להזמין צעצועים לכולם) אז יש שתי ברירות: (א) אני לא יכול להכניס את החבילה לארץ או (ב) אני מודה שזה יבוא מסחרי וצריך להפוך להיות חברה + לשלם מכס מסחרי + להוציא תעודת יבואן מורשה במכון התקנים + לשלם על בדיקת מעבדה לקוביות.

הנה המסקנות שלי מכל הסיפור:

1. האם זה טוב שקיים מכון התקנים?

כן, טוב מאוד שקיים גוף כגון מכון התקנים. אני מאמין שכל מי שיחשוב על זה לרגע יסכים לחלוטין עם הרעיון הזה. אני רוצה שמישהו יבדוק שהצעצועים שאנחנו קונים לילדים שלנו לא מורכבים מחלקים שבירים שאפשר לבלוע או בעלי קצוות חדים או צבועים בצבע רעיל שפעוט עלול ללעוס בטעות. והנה הדבר שהכי חשוב לזכור: תפקידו של מכון התקנים הוא להגן עלינו. להגן עלינו מפני מוצרים שעלולים לסכן את חיינו וביטחוננו האישי. כשאנחנו קונים מוצר בסופר אף אחד מאתנו לא פוחד לאכול אותו, הסיבה היא שיש לנו גופים כמו מכון התקנים ששומרים עלינו.

• האם יש אנשים טובים במכון התקנים?

כן, אנשים טובים מאוד. במהלך השבועות שניסיתי להתמודד עם התקלה הזו המון אנשים עזרו לי. חלקם היו חברים שהתגייסו למטרה והשקיעו שעות רבות בניסיון לקדם את הנושא (המון המון תודה לכולכם). והיו גם כמה עובדים של מכון התקנים שניסו לעזור לי לקדם את הנושא. עובדים שבילו שעות בשיחות טלפון איתי בניסיונות למצוא מעקפים לבעיה הזו. האנשים במכון התקנים הם לא טיפשים, ברור להם שאני לא מנסה להקים עסק של יבוא קוביות, ברור להם שזה תמורה לקמפיין מימון המון וברור להם שמדובר בתחביב. הם ניסו לסייע לי למלא טפסים בצורה יותר… יצירתית והם סייעו לי להגיש בקשה לפטור מבדיקה עם משרד התמ”ת (אגב, משרד התמ”ת לא ענה למיילים או לפקסים שלי, כשהצלחתי לתפוס אותם בטלפון הם סרבו להקשיב ואמרו לי שהם יחזרו אלי תוך שלושה שבועות, עבר יותר מחודש ואני עדיין מחכה).

הטיפול בבקשה הזו הגיע מאוד גבוה בתוך המכון (ציינתי כבר שהרבה אנשים טובים סייעו לי?) וכל פעם נעניתי באותה הצורה: נימוס, הרבה רצון אמיתי לסייע והמון ייאוש ומפח נפש מצדם ומצדי. הם לא יכולים לעבור על החוקים של הארגון, לא משנה עד כמה הם יודעים ומבינים שהחוקים הם ארכאיים או לא רלוונטיים. גם הנהלת המכון לא הצליחה לסייע לי למרות שהם הבינו לחלוטין את הבעיה וניסו לסייע.

• למה חייבים לעקור מהשורש את מכון התקנים?

כי למרות כל הרצון הטוב – מכון התקנים לא התקדם עם הזמנים. התקנים שלו הם ארכאיים וסבוכים שלא לצורך. הוא והמכס מייצרים סבך בירוקרטי סבוך יותר מקורים של עכבישי ענק בסרט אימה (כל כך סבוך שהוא ייצר משרה חדשה בשם “עמיל מכס”. אדם שכל עבודתו היא “לסדר” את העניינים במכס). תשאלו כל בעל עסק שמייבא מוצרים לארץ והוא יגיד לכם שאותם משלוחים מיובאים לא אחת תחת סעיפים שונים.

אבל הדבר הגרוע ביותר הוא שמכון התקנים הפך להיות בן ערובה בידי חברות אינטרסנטיות שמשתמשות בו על מנת למנוע תחרות. תקני בטיחות שמחייבים בדיקות חוזרות בישראל מהוות חסם לחברות מחו”ל שנדרשות לשלם שנית על בדיקות עמידה בתקנים שהם כבר שילמו עליהם במעבדות באירופה או בארה”ב ובכך מפחיתים את האפשרות שלנו, הצרכנים, לרכוש מוצרים טובים יותר של חברה אחרת.

התשלום למכון התקנים על יבוא של כמויות קטנות מקטין את היכולת של שחקנים חדשים להיכנס לתחום כי אין אפשרות לייבא כמויות קטנות למדגם והסיבוך הבירוקרטי של המערכת גורם לכל מי שהתעסק אתה להירתע, ואני לוקח את עצמי כדוגמה.

• מה הלקח שאני למדתי מהנושא?

זה נשמע קצת ילדותי אבל אני מאוכזב, אני מאוכזב מהתפקוד של המדינה שלי בכמעט כל פרמטר שאני יכול לחשוב עליו. כמעט בכל פעם שהייתה לי אינטראקציה עם גוף ממשלתי התאכזבתי ומיותר לציין שלרובם לא באתי עם ציפיות גבוהות במיוחד. עברתי כבר כמה וכמה בחירות במדינה שלי ואני פשוט לא רואה שום שינוי. האמת היא שאני אפילו לא רואה הדרדרות מהותית, רק אותה אדישות מהולה בניסיון להמשיך ולהתקיים מכוח האינרציה ואני פשוט לא רוצה שהתפישה הזו תשתרש בי.

• אז מה אפשר לעשות?

אני לא יודע. הדבר הראשון שחשבתי עליו הוא לערב את התקשורת אבל הם מודעים למצב, חיפוש בגוגל יעלה לא מעט כתבות בנושא. אפשרות נוספת היא להציף את הבעיה הזה לחברי הכנסת שלכם. מדובר עכשיו בתקופת בחירות אם מספיק אנשים יעלו את נושא המכס ומכון התקנים אולי איזה פוליטיקאי יראה שפתרון לבעיה עלול לגרום לאנשים להצביע לו. במקרה כזה הוא עלול אשכרה לנסות ולעשות משהו בשביל לפתור את הנושא, אז בואו ננסה לעשות את זה.