בראשי פרקים:

מלבד הרבה יותר תוכן (כפי שאפשר היה לראות מהתוכנייה הענקית), והרבה יותר מגוון בתוך התוכן הגדול הזה (מעבר לכל הנושאים של מד”ב ופנטזיה היה גם המון ספקנות וחשיבה ביקורתית, אימפרוביזציה, רפואה, מתמטיקה, אנימה ומנגה, תחרות תחפושות…) הייתה אוירה אמיתית של קסם באוויר במהלך הפסטיבל. אני משתמש במילה פסטיבל במקום כנס כי מהרגע שנכנסתי לאייקון ועד שיצאתי הייתה אוירה של פסטיבל, מוזיקה שונה בכל איזור, תחפושות צבעוניות ואנשים צבעוניים עוד יותר. חיוכים בכל מקום, קולות של חרבות ספוג מתערבבות בצחוק של כיף ליד דיונים רציניים ועמוקים.

אני רוצה להתחיל עם כמה מילים טובות על רצועת הספקנות של אייקון שמתקיימת תודות לארגון הספקנים בישראל, שהם (ואני בתוכם) עמלו לעזור לכולנו להבין יותר טוב איך העולם מסביבנו באמת עובד. שמעתי מהמון אנשים על ההרצאות המעולות שהם שמעו. זה יפיפה בעיני שבמקום כמו אייקון שהוא על הגבול הדק בין מציאות לדמיון אפשר להבין יותר טוב גם את העולמות הדמיוניים שכולנו אוהבים אבל גם את העולם האמיתי שכולנו חיים בו.

אני מאוד שמח שהרעיון שלי להוסיף רצועת אלתור לאייקון קרם עור וגידים, שמעתי דברים מאוד טובים גם על המופעים מבוססי האלתור (“אלבטרוס” ו-”למאבאטי“) וגם על סדנאות האימפרוביזציה שהיו בכנס. מקווה שבשנה הבאה נעשיר עוד יותר את מגוון אירועי האלתור.

באריכות:

קודם כל התנצלות: הפקתי והשתתפתי בתריסר אירועים באייקון האחרון ולכן היה לי ממש מעט זמן להיכנס לאירועים אחרים. אז רוב סיכום האייקון הזה יהיה לגבי האירועים שאני השתתפתי בהם. לגבי כל האירועים שלא הייתי בהם: אני דורש לקבל צ’אנס להיכנס אליהם באייקון הבא! (לתשומת לב הקוראים קרן ויואב לנדסמן, רועי צזנה וליאת שחר שפספסתי את האירועים שלהם).

אני לא אגיד הרבה על “משחקי קרוסאובר” בהפקת גיא בוסקו ואחרים כי אני לא רוצה לספיילר לאנשים את הפקת המקור הכי טובה שראיתי בתחום אי פעם וגם כי מגיע להפקה הזו פוסט משלה. מספיק לומר שהייתי בשלוש הקרנות של הסרט הזה ובכל פעם ראיתי את כל הקהל מתלהב ונהנה מכל רגע. 70 דקות של אושר. בנימה אישית, אני חייב לומר שלעבוד על ההפקה הזו עם האנשים המדהימים שיצרו את האומנות הזו הייתה אחת מהחוויות הכי כייפיות שחוויתי.

לכל מי שפספס – שמועות טוענות שאפשר יהיה לראות את הסרט שוב במהלך כנס עולמות 2013 (ואולי אפילו לרכוש עותקי DVD עם commentary).

מופע האלתור הז’אנרי “אלבטרוס! 2! נקמתו של אקווהמן!” היה לי מאוד כיף. בעיקר בזכות האנשים הנהדרים שהיו בו: ליאת שחר קשתן שהנחתה, איתמר קרביאן ואורן חנקין שהופיעו בצורה מדהימה, כל האורחים: ניר קיטרו, אדם שרון, ענבר מאירסון, איתמר וויסברג וטליה נירגד-חסון ויקיר ההפקה אבנר שחר קשתן. אני חייב להתוודות שהייתי מאוד מופתע לגלות הרבה מאוד דברים חדשים על אקווהמן במהלך המופע. מסתבר שהוא לא גרוע כמו שחשבתי בהתחלה, הוא אחרי הכול המלך של אטלנטיס ויכול לדבר עם דגים! (אפשר לקרוא את כל הפרטים על אקווהמן פה). לא צריך להרחיב מילים, היה כיף חיים על הבמה ואפשר היה לשמוע את הקהל נהנה כמעט בכל משחק שעשינו משהו עם ה-Crossbow שלנו:

התרומה המרכזית שלי לרצועת הספקנות הייתה השעשועון “כשללוגי!” שהיה מאוד מוצלח תודות לשלושת המתמודדים הנהדרים שלי: ברק ניצן (ממקימיי הפודקאסט המצוין “ספק סביר” שתלכו ותשמעו עכשיו), ירון אסא (מ”ספק סביר” ומהוידיאו בלוג המוצלח, המעניין והמצחיק מאוד “בקירוב גס“) וקרן לנדסמן (“סוף העולם – מבט מהיציע“, בלוג שקראתי בו פוסט אחד וננעלתי באמבטיה מכוסה אנטיביוטיקה לשבוע). היה תענוג להיות על הבמה ולראות את הקהל משתתף ועוזר למתמודדים בצורה נהדרת בגלגלי ההצלה. זה רק מראה כמה קל להגיע גבוה כשאתה נמצא על במה עם ענקים. במיוחד ריגש אותי לקבל תגובות מאנשים ולשמוע שהם למדו משהו חדש מהשעשועון הזה, לדוגמה:

כחלק מרצועת “אן מקאפרי” נכנסתי להרצאה המצוינת “למה לעזאזל יש דרקונים בספינת החלל שלי?” (יכול להיות שהיא הופיעה תחת שם אחר ) של אבנר קשתן (מהבלוגים הנהדרים “אקלקטיקה אהובתי” ו-”שקרים יפים“) שהייתה מצוינת. מבט מפוקח על ההתקדמות הטכנולוגית של המדע בעולם הדמיוני של מקאפרי. מעניין כמה אפשר ללמוד על איך המדע מתקדם בעולם שלנו מלשמוע על ההבדלים בין ההתקדמות של מדע בעולם דמיוני לבין איך שמדע מתקדם בעולם האמיתי. אני, אגב, מצטרף להמלצות של אבנר לקרוא את “המבנה של מהפכות מדעיות” של תומאס קון שמלמד המון על דרך ההתקדמות של מדע אמיתי. מבחינתי אבנר גם מקבל את פרס “המרצה שהשתמש במילה שנראה שהוא המציא אותה לצורך ההרצאה שלו אבל היא בעצם אמיתית” כשהוא דיבר על “אינקומנסרביליות“.

באחר הצהריים של היום השני של אייקון הופיע על הבמה קבוצת האימפרוביזציה “למאבאטי” שאני גאה להיות חלק ממנה (לכו ותעשו לייק בפייסבוק כדי לראות מתי ההופעה הבאה!) אני ממש נהניתי מכל רגע על הבמה. כמאלתר אני חייב להגיד שהאווירה וההתלהבות של הקהל זה הרבה מאוד ממה שיוצר את מה ההתרחשויות על הבמה והקהל של אייקון מעולם לא אכזב אותי בנכונות שלו לתרום ולסייע למופיעים על הבמה ליהנות גם הם ממה שמתרחש.

במהלך רצועת הספקנות יצא לי להיות גם בהרצאה של חנן שיינפוקס “פיזיקה בחליפת ערב“, שהציג המון עקרונות ותגליות מעולם הפיזיקה והסביר למה הן יפות ואיך משתמשים בהן כדי למצוא יופי בדברים אחרים.

לקראת חצות, היה לי את העונג להנחות את טקס הסיום של “הנחייה אולימפית 3 – בחלל אף אחד לא שומע אותך מנחה” שארגן איתמר וויסברג. למרות שהגעתי רק לסופו של האירוע אי אפשר היה לפספס את האנרגיות המדהימות שהיה באוויר. בטקס הסיום עשינו משחק קטן של יצירת סיפור קבוצתי והמשתתפים שעדיין היה מלאי ההשראה מהמשחקים המעולים שהם עברו פשוט בנו מאפס סיפור נהדר. הערב בא לקיצו עם ההכרזה על טלי הלוי כמנחה האולימפית החדשה לשנת 2012! מי ייתן והיא וכל שחקניה תמיד יגלגלו תוצאות מעניינות!

ביום השלישי של אייקון יצא לי להשתתף ב”דיבייט הערפדים הגדול” וגם ב”פאנל הג’ינג’ים הגדול“. שניהם אירועים משעשעים מאוד שטוב שלא היו בהם באמת ערפדים או ג’ינג’ים 🙂

בצהריי היום העברתי את סדנת “משחקי אילתור” שבה לקחתי עקרונות מעולם האילתור על מנת ללמד אנשים איך להשתמש בעקרונות הללו בכדי לשפר את חווית משחק התפקידים שלהם. למרות שהיינו פי שתיים או שלוש אנשים מהמתוכנן אני מאוד נהניתי ואני מקווה שהמשחקים של כל השחקנים בחדר יהיו יותר טובים בעקבות זה. אל תשכחו: תשתמשו בשמות תואר, תעשו תמיד “כן ו…” למה שהמנחה ושאר השחקנים עושים, תשתמשו ב-”חוק הנברשת”, ותמיד תנסו לבנות חוויה שיתופית יחד עם שאר האנשים מסביב לשולחן. אם יוצא לכם ליישם את העקרונות מהסדנה אני מאוד אשמח לשמוע על זה (שלחו מייל, זה בחינם).

בטכס הסיום של אייקון היה לי את הכבוד הגדול להעניק את פרס המנחה האולימפית לטלי הלוי ולראות את כל הזוכים בפרסי גפן ועינת ואת הזוכים בתחרות התחפושות של הכנס (קרן לין! תעשי לי ילד מחופש לאזומה קזומה!), רק שאלה אחת: למה הזוכים לא עלו מחופשים (או לפחות הראו על המסך תמונות של התחפושות הזוכות?). נחמד במיוחד לשמוע את הצד של האנשים שמנצחים על יצירת אייקון כמו גיא פלאוט ומנהל אייקון האגדי תומר שלו. כבוד.

קל לחשוב שאחרי טקס הסיום נגמר הכנס אבל לא! יצאתי ומיהרתי ישר להעביר את ההרצאה “האם גיבורים משלמים שכר דירה?” על ההבדלים בין “פנטזיה אפית” לבין “פנטזיה מלוכלכת”. כל הכבוד לכל הקהל שהיה ערני, מתעניין ושואל שאלות למרות השעה המאוחרת. והכי כיף לשמוע שחלק מהאנשים למדו משהו חדש:

אגב – כפי שציינתי בפניך בכיתה, לדעתי, הרצאתך על פנטסיה אפית ומלוכלכת הייתה מדהימה ומעשירה מאוד. השימוש שלך בשינויי טונים, תנועה והמחשות רבות בשילוב הומור ציני יצרו יחדיו הרצאה מרתקת שגורמת לצופה/מאזין להיות מרותק וללא הסחות דעת.

תודה לך על הרצאתך. למדתי ממך המון.

בהערכה,

עופר לקס.

האירוע האחרון שהשתתפתי בו בכנס היה פאוורפונטי קראוקי שאורגן על ידי אסף ואהוד (תצטרפו לקבוצה כדי לראות מתי האירוע הבא). אני תמיד נהנה מפאוורפוינט קראוקי כי זה כיף לראות איך אנשים מתמודדים עם הלא נודע והבלתי צפוי ומצגות שהורדו באקראי מהאינטרנט לרוב עונות על ההגדרה של לא צפוי.

מצד שני לפעמים האירועים האלה מסתיימים ככה:

אני, אישית, הייתי רוצה לומר לכם, לכל מי שהגיע, תודה. תודה שסמכתם עלינו לעשות אירוע טוב בשבילכם ותודה שבאתם ועשיתם את האירוע טוב בשבילנו.

לסיכום

אני רוצה לסיים את הסיכום הקטן הזה עם בקשה. כולכם יודעים שכנס אייקון הזה נוצר מעבודה קשה של המון אנשים מדהימים. הם עושים את זה כי הם אוהבים את הכנס הזה והאהבה הזו, קיטשי ככל שזה ישמע, היא מה שמנצח כל שנה את כל הקשיים שיש בארגון של אירוע בסדר גודל כל כך גדול. אז מה שאני מבקש הוא שאם נהניתם מאיזשהו מופע, אם למדתם משהו חדש באחת ההרצאות או פשוט היה לכם כיף באירוע – תשלחו למי שעשה את האירוע מייל קטן או הודעה בפייסבוק ותגידו לו תודה. אין לכם מושג כמה זה מרגש לשמוע שמישהו נהנה ממה שעשית.

נעים מאוד,

אורי ליפשיץ.

נ.ב.

אכזבה יחידה מאייקון 2012: רקדתי את גנגנהם סטייל על הבמה רק באירוע אחד, יתוקן בשנה הבאה.