למה מצאתי את עצמי קורא מאמר באתר שב”י (שחרור בעלי חיים ישראל) על “האם היטלר היה צמחוני?“? כי חלק מנושא הכתבה היה הכשל הלוגי של אנשים שחושבים ש”היטלר היה צמחוני” זה איזשהו סוג של טיעון לוגי בעד או נגד צמחונות. כמובן שזה לא נכון. כמו שמצוין ברהיטות בכתבה זה כשל לוגי נפוץ מסוג “Argumentun ad Hominem” (טיעון נגד איש, כלומר להתייחס לאיש מסוים במקום להתייחס לשאלה שמדברים עליה), לשאלה “האם צמחונות זה דבר נכון?” אין קשר לשאלה “איזה אנשים מפורסמים היו צמחוניים?”.

בגלל שהכתבה עסקה בכשל לוגי אז בלט לי במיוחד סוג מסוים של כשל שעדיין עובד על אנשים. כנראה בגלל שמדובר בהטיה חדשה של העידן האינטרנטי. אני קורא לה “Argumentun ad Referencum”, טיעון מתוך מראה מקום. אנחנו נוטים לקבל ביתר קלות כל דבר שמגיע עם מראי מקום, בין אם מדובר בהפניה למחקר בתחתית המאמר או בלינק שאמור להצדיק הצהרה כלשהי. הקומיקס המצוין XKCD כבר תיאר את התופעה הזו בצורה מוצלחת כאשר הוא התייחס לערכים בויקיפדיה.

למה מוסיפים מראי מקום למאמרים? כדי שהקורא ידע שלא המצאנו משהו יש מאין. שידע שמדובר בדברים שכבר נחקרו בעבר ושאם הוא רוצה לערער עליהם הוא מוזמן לקרוא את המאמר המקורי ולהבין כיצד הגיעו למסקנה המצוינת במאמר. אז איך משתמשים במראי מקום כדי לשכנע אנשים בדברים שלאו דווקא נכונים?

לדוגמה הנה ציטוט מהמאמר שהזכרתי, שהוא סך הכול מאמר מאוד מעניין ולא היו לי טענות כלפיו אם הוא היה מתמקד בהיטלר בלבד, אבל כאשר נאמר:

“היטלר חשש מאוד מסרטן – המחלה שממנה מתה אמו – וסבר (בצדק רב, כפי שאנו יודעים היום) ש”אכילת בשר וזיהום גורמים לסרטן”.[11]”

בציטוט שהבאתי נראה כאילו מראה מקום 11 תומך בהצהרה בסוגריים שאכילת בשר גורמת לסרטן. כאשר למען האמת מראה מקום 11 רק תומך בהצהרה שהיטלר חשב ככה. למאמר יש 28 מראי מקום (שזה מרשים מאוד למאמר של כ-3,200 מילה) לשים עוד מראה מקום על ההצהרה בסוגריים היה הופך את ההצהרה הזו מגרסה פשטנית ואולי שקרית שהמחבר מנסה להכניס לנו לראש כנכונה, לטענה שיכולנו לקרוא עליה בעצמנו ולהבין את האמת שמאחוריה.

מה שמשותף למאמר או מחקר מוצלח (וזו גם דרך טובה לזהות שרלטנים) זה שהם שמחים לתת לכל אחד לראות את החומר שממנו הם הגיעו למסקנות שלהם: מידע ממחקרים, מראי מקום והסברים על דרכי הפעולה והסקת המסקנות שליוו את התהליך. רק שרלטנים צריכים להסתמך על משפטים כגון “מניסיוננו האישי”, או להסתיר את הנתונים שלהם או להתחבא מאחורי מראי מקום לא נכונים.

זה חלק חשוב מהשיטה המדעית להסתמך על מחקרי העבר ולכן אנחנו נוטים לקבל כעובדה דברים שבאים עם מראי מקום המפנים לספרות או מחקרים רציניים. אבל חשוב, חשוב מאוד, לא לאבד את הספקנות שלנו כי ישנם אנשים שמנצלים את הנטייה הזו. אם בכתבה או מאמר מופיעה הצהרה שלא נראית לכם הגיונית, קחו רגע, גללו לתחתית המאמר או תלחצו על הלינק ותעיפו מבט לאן מראה המקום מפנה אתכם. יכול להיות שתהיו מופתעים על איזה כרעי תרנגולת עומדים חלק מהמאמרים שאתם כמעט והאמנתם להם.

בדיוק מהסיבה הזו בפסטיבל אייקון הקרוב אני הולך להעביר הרצאה משעשעת בשם “כשללוגי” שתדבר על כשלים לוגיים, ההרצאה תעסוק בשאלות “מהם כשלים לוגיים?” וכמובן “איך להימנע מכשלים לוגים?” גם בטיעונים שלנו וגם כשאנשים אחרים מנסים לשכנע אותנו בשטויות. הספיק לנו משטויות. תבואו, יהיו כשלים.

נ.ב.

למען הסר ספק, הפוסט הזה הוא לא על קשר בין אכילת בשר לבין סרטן או למאמר שצוטטתי. למיטב ידיעתי עדיין לא ידוע האם יש קשר בין אכילת בשר לסוגים מסוימים של סרטן ואם יש מהו טיב הקשר ובין איזה סוגים של סרטן לאיזה סוגים של בשר. אבל בהחלט שווה לקרוא עוד על המחקרים בנושא הזה ולגלות בעצמכם, הנה כמה מקומות מעניינים להתחיל:

מחקרים שבחנו קשר בין בשר לסוגי סרטן (Google scholar)

על הקשר המשוער בין בשר לסרטן (באתר the cancer project)