אתמול נגמר קמפיין מימון ההמונים של "צלילה חופשית" סרט המדע בדיוני החדש ש-Evil Sun Production יוצרים. מבחינתי הקמפיין הזה הוא הצלחה גדולה, החל מהסרטון הראשון שבו המפיקה הראשית, מאיה גרשוביץ, הציגה את הפרויקט המדהים והשאפתני הזה ועד לסרטון התודה שבו הצוות והשחקנים מופיעים ומודים לכל מי שתמך בפרויקט.
אפשר להסתכל על המספרים היבשים. רצינו לגייס מינימום של 20,000 שקלים, עמלנו במשך 40 יום, עם עשרות תמורות עד ש-448 אנשים תמכו בפרויקט בסך של 74,180 שקלים. לפעמים מספרים יכולים לספר סיפור בצורה מאוד משכנעת אבל אני לא חושב שהקמפיין הזה הוא אחד מהמקרים הללו. אני לא חושב שאפשר להבין אותו דרך המספרים המרשימים מאוד שלו.
מה שאני יכול להגיד לכם על קמפיין המימון הזה ועל ההפקה הזו עד כה זה שהיא קלה יותר. לא "קלה". לא, היא לא קלה בכלל, אבל היא "קלה יותר". בשביל להבין את זה אולי אני צריך לנסות להסביר למה אני מתכוון כשאני אומר קלה יותר. ובשביל זה אני צריך לתת לכם לראות קצת דרך העיניים שלי.
התפקיד שלי בקמפיין הזה, יחד עם גיא בוסקו, נטע שרמייסטר ודובי שרגא (או "צוות STAT!" כמו שקראנו לעצמנו) היה לקדם את הפרסום של הקמפיין. לפרסם זה קשה. קשה מאוד. אבל אתם יודעים מתי זה קל יותר? זה קל יותר כשעוזרים לך. זה קל יותר כשכל אחד מהצוות מתאמץ כדי שכולנו נצליח. זה קל יותר כשאנשים משתפים בפייסבוק את ההודעה החדשה של הקמפיין. זה קל יותר כשעשרות אנשים מנדבים את הזמן והמרץ שלהם כדי שיהיו תמורות מגניבות לפרסם. זה קל יותר כשאנשים משתמשים בבלוגים ובאתרים שלהם כדי לפרסם ולתרום למאמץ, כמו: מדריך השופיסטית לגלקסיה, הבלוג של אביב אור, אקלקטיקה אהובתי, טקטיקה, Techslut ועוד רבים. זה קל יותר כשגם אתרים יותר מיינסטרימיים מקדמים את הפרויקט, כמו Ynet, וואלה, הארץ, כיכר אשוקה או עין הדג. זה קל יותר להירתם למאמץ כשאתה רואה עד כמה כל שאר האנשים גם משקיעים את הלב שלהם. כמו ישיבות ההפקה שמתנהלות לתוך הלילה, או הזמן שהבמאי דניאל דר והתסריטאית רותם ברוכין משקיעים כדי לשפר ולהדק את התסריט. זה יותר קל לקדם את הסרט הזה כשרואים כמה הרבה אהבה אנשים משקיעים לתוכו וזה יותר קל כשרואים אנשים משקיעים כסף מתוך ההצהרה "אנחנו מאמינים בכם ותומכים בכם".
לפני כמעט שנה כתבתי על סופו של קמפיין המימון של הרועה האחרון ושלא תבינו לא נכון, הקמפיין של צלילה חופשית היה יותר מורכב ומסובך וקשה. אבל הוא היה גם יותר קל. אולי בגלל שלכל האורך אני הרגשתי שיש עוד 448 אנשים שסוחבים איתנו את הנטל.
ולכם, לכל מי ששם את הכתף שלו מתחת למשא הזה והפך את הנטל הזה לקל יותר. תודה.
