סדנת כתיבה מאולתרת

סדנת כתיבה מאולתרת

האירוע הראשון שלי בפסטיבל היה סדנת כתיבה מאולתרת. הרעיון היה ללמד אנשים איך להשתמש בטכניקות של אימפרוביזציה בכדי לשפר את הכתיבה שלהם. הקשר הוא מאוד ברור – במופע אימפרוביזציה המופיעים נדרשים ליצור סיפור, לקדם אותו ולהוביל אותו לסיום הגיוני ומוצלח בלי רגע של תכנון. עצם העובדה שבכתיבה ניתן לאחר מכן לבצע עריכה ולהוריד את הטעויות והקטעים שפחות עבדו ולהשאיר רק את הדברים הטובים היא נקודה מדהימה בעיניי, פריבילגיה שאין לי כשאני מופיע על הבמה. המון טכניקות של אימפרוביזציה עובדות על איך להתחיל מייד סיפור, איך להפוך אותו למעניין ובעל עולם עשיר ואיך לקדם אותו ואני מאמין שהצלחתי לתת לכל מי שהגיע לסדנה הזו כמה נקודות למחשבה וכמה כלים פרקטיים לשפר את הכתיבה שלהם. אני גם נתתי שיעורי בית לכל מי שבא ואני כבר מחכה בקוצר רוח לקבל את הסיפורים הקצרים של האנשים המוכשרים מאוד שהיו בסדנה.

תובנות: הסדנה הייתה מיועדת ל-15 אנשים והגיעו רק עשרה. מעניין אם זה אחוזים מקובלים לסדנאות בוקר או שפשוט אנשים עם כרטיסי חינם ויתרו. אולי שווה בעתיד לאפשר יותר אנשים מתוך הנחה שלא כולם יגיעו.

הרפתקה מוכנה

“הרפתקה מוכנה” הוא פורמט שאני ועופר מתוקי פיתחנו ביחד בעבר. בגדול מדובר במופע אלתור שסיפור המסגרת שלו הוא מפגש משחק תפקידים, כאשר רוב המידע ניתן על ידי הקהל (למשל הגזעים והמקצועות של הדמויות, מה מטרת הקבוצה וכו) אבל המשחק עצמו מתנהל דרך סדרה של משחקי אלתור שנבחרו בקפידה על מנת לאפשר לשחקנים לשלב את היכולות אלתור שלהם ואת הדברים שכיף לעשות במשחק תפקידים כמו כניסה לדמות, לצחוק על הסטריאוטיפים הידועים בז’אנר או פשוט להעמיק את נקודת המבט השטחית שיש לפעמים למבנה ההרפתקה הקלאסי. ההופעה הייתה בהשתתפות הקהל, הן בנתינת פרטי מידע והן בהעלאת אנשים מהקהל לאלתר על הבמה והקהל היה חם, תומך ומצוין.

שלושת השחקנים שלנו (עופר מתוקי, טלי הלוי ואמיר עצמון) היו נהדרים. עוד בחזרות שעשינו כדי לוודא שכולם מכירים את כולם ולהתרגל לעבוד ביחד ראיתי כימייה טובה ביניהם. אני אישית הייתי עסוק מידי בהנאה עד שממש הייתי מופתע שסימנו לי שיש לנו רק עוד חמש דקות.

תובנות: לעשות את זה שוב כי זה כיף. לדאוג לקחת סלוט של שעתיים או להכין מראש פחות עלילה כי זה קצת שבר לי את הלב לא לעשות את כל הדברים הנהדרים שתכננתי.

השקת “היו יהיה 6”

אני מקריא מהסיפור שלי באירוע השקת היו יהיה

היו יהיה היא האסופה השנתית לספרות ספקולטיבית מקורית של האגודה הישראלית למדע בדיוני ופנטזיה (אתר דף פייסבוק) . או בעברית פשוטה: אוסף סיפורי מד”ב ופנטזיה ממש מוצלחים. למרות שהאסופה הזו מתפרסמת מאז 2009 אני גיליתי אותה רק לאחרונה והשנה סיפור שלי אפילו זכה להיכלל בתוך האסופה, אותו סיפור שזכה במקום הראשון בתחרות הסיפורים הקצרים של עולמות 2014. המון תודה לרותם ברוכין שבטח לא זוכרת כמה היא עודדה אותי לכיוון הזה ולאהוד מיימון שעוסק במלאכה ומשפר כל דבר כתוב. באייקון התקיימה ההשקה של המהדורה החדשה שנראית נהדר וברגע שיהיה לי זמן אני אקרא אותה.

תובנות: לטעמי ההשקה הייתה פחות טובה משהיא יכלה להיות בגלל שהיא התקיימה בפונדק והיה יחסית הרבה רעש. אולי שנה הבאה יהיה יותר טוב לעשות אותה בחדר סגור ולתת לאנשים קצת יותר הכנה לגבי הקראה מול קהל. לכתוב סיפור בצורה מוצלחת זו מיומנות שונה לגמרי מלהקריא סיפור לפני קהל בצורה מוצלחת.

צילומי סרט הסיום של אייקון

כמה שבועות לפני תחילת פסטיבל אייקון קיבלתי טלפון מרועי יונה, הבחור שאחראי על סרט הסיכום של אייקון. יצא לי לסייע לו עם הקלטת קריינות בעבר אבל לא ממש עבדנו ביחד קודם. הוא שאל אותי אם אני מוכן לעזור לצילום סרט הסיכום. מפה לשם מצאתי את עצמי מסתובב במשך שעות בכל רחבי אייקון עם רועי ומצלמה, נכנס לפאנלים, הרצאות, הופעות וסדנאות. בוחן מה קורה בכל פינה אפלה ומראיין את באיי הכנס לגבי “מה לדעתכם הוא סוד ההצלחה של אייקון?”. הרבה אנשים התביישו לענות או ניסו לספר בדיחות כדי להתגבר על המבוכה. אבל מה שממש חימם לי את הלב היה שכל מי שעצר לרגע וחשב לפני שהוא ענה אמר “האנשים” וזה היה יפיפייה לראות את הפרצוף של אנשים כשהם מגיעים לתובנה הזו לבדם.

תובנות: היו לא מעט אנשים שלא הבינו שאנחנו מצוות הצילום של הכנס. נראה לי שיהיה רעיון טוב להבהיר את זה בעתיד. אולי נפחיד פחות את האנשים שעקבנו אחריהם וצילמנו.

פשעי העתיד – קרב המרצים הגדול

אני קיבלתי מייל מרועי צזנה חודשים לפני הפסטיבל לגבי פאנל פשעי העתיד, מסתבר שהוא וארוד בליסה (ממייסדי Wize, שעושים עבודת קודש בהפצת מדע לקהל הרחב). הפאנל עבד בשיטה מעניינת מאוד: כל מרצה קיבל מספר טכנולוגיות מתקדמות (אני קיבלתי: מטוסים ללא טייס, רובוטים קטלניים, חטיפת אותות GPS ו-ניתוח תחזיתי של Big Data) וגם תחום פשיעה כלשהו (אני קיבלתי “גניבה או שוד מזוין”). ועכשיו המרצה היה צריך להציג איך באמצעות ההתקדמות הטכנולוגית של התחומים שהוא קיבל ניתן יהיה לבצע את הפשע המושלם מהתחום שהוא קיבל.

הפאנל התקיים בשיתוף עם משטרת ישראל ונציג של המשטרה נכח באולם, מה שהוסיף לכל האירוע אווירה יותר מכובדת לדעתי. אני לפחות ביושבי על הבמה הרגשתי שיש לנושא יותר חשיבות מאשר רק אירוע מעניין לקהל ולי בפסטיבל. בסוף האירוע הייתה הצבעה בין כל המרצים לגבי הפשע האמין ביותר ואני שמח לומר שזכיתי. קצין המשטרה עלה לבמה והעניק לי את הפרסים (סכין קרמביט שהודפסה באמצעות מדפסת תלת מימד ונגן MP3 שנשלח משמיים כי איבדתי את שלי לא מזמן) אבל הרגע היותר מרגש היה כשקצין המשטרה הוריד את הדרגות שלו והעניק לי אותן כפרס. זה היה מרגש. פתאום שתי עולמות שונים לגמרי התחברו לי בראש. העולם הזה של לעשות אירועים כיפיים לכנסים והעולם האמיתי שבוא צריך ללכת ובאמת לפתור פשעים. מדהים אותי הפשטות הגאונית של הרעיון הזה: לרתום את היכולות המדהימות של מרצי אייקון ליצור סיפורים עקביים והגיוניים על מנת לעשות פרויקט אחר של ניסיון לחזות את פשעי העתיד וההתפתחויות הטכנולוגיות שלהם.

תובנות: פעם הבאה ליישם את העיקרון הזה בעוד אירועים. כמו שעשיתי לפני כמה שנים את “כשללוגי” שהיה שעשועון שמטרתו ללמד כשלים לוגיים לעשות עוד סוגי אירועים שיעזרו לאנשים בתחומים שונים להגיע לתובנות חדשות באמצעות כושר ההמצאה המדהים של החברים מהקהילה.

פאנל: יצירת קולנוע זאנרי בישראל

בפאנל הזה ישבו חלק מחברי Evil Sun Productions ודיברו על כמה זה קשה ליצור קולנוע ז’אנרי בארץ. סביב לשולחן ישבו דניאל דר (במאי), רותם ברוכין (במאית משנה ותסריטאית), דובי שרגא (מפיק פוסט), בועז קרני (יועץ מדעי) ורוני וייסמן (שחקנית). אני הנחתי את הפאנל שאורגן על ידי גיא בוסקו ועסק בעיקר בשאלות סביב השילוב של יצירת סרט קולנוע, זאנרי המדע בדיוני ופנטזיה וישראל. אני חייב להגיד שבאתי לפאנל דיי פסימי, כי אני מכיר את רוב הקשיים שנתקלנו בהם במהלך הצילומים של משחקי קרוסאובר, הרועה האחרון ועכשיו בצלילה חופשית. אבל הפאנל היה ממש מעורר השראה ונתן לי הרבה אנרגיה.

תובנות: למרות שהקהל היה ערני ופעיל, פעם הבאה כנראה יותר עדיף לעשות פאנלים יותר מוקדם.

הגמדים חופרים באייקון 2014

בוקר היום השני התחיל עם הקלטה חיה של הפודקסט על כתפי גמדים כמו שאנחנו משתדלים לעשות בכל כנס או אירוע שמערב משחקי תפקידים. זו גם הייתה הזדמנות טובה לפרסם את קמפיין המימון שאנחנו מריצים עכשיו בכדי לשלם על האחזקה של אתר הפודקסט ורכישת כלי הקלטה חדשים ואת צריח הברקת – מרתון משחק תפקידים של 12 שעות בשידור חי שערכנו כמה ימים לאחר סוף הפסטיבל.

היות וערן אבירם לא היה בארץ אז קראתי לעזרה את ידידי היקר אבנר שחר קשתן ויחד ניסינו לענות על שאלות ותהיות של הקהל. האופה הרישמית של הפודקסט מילנה פינקל הביאה עוגיות נהדרות ומישהו הביא תרמוס מלא תה חם שזה הרעיון הכי טוב ששמעתי לאירוע של דיבורים שמתרחש על הבוקר.

תובנות: לדאוג תמיד לעוגיות ותה חם בכל אירוע.

אליפות היקום האולטימטיבית (הסודית) של קרבות הגורל והנצח

וואו. האירוע היחיד שהיה לי קצת לחץ לפני שהוא התחיל. האליפות האולטימטיבית היא רעיון שגיא בוסקו המוכשר מאוד העלה ושנינו פיתחנו אותו. אני ביימתי את הצגת האלתור הזו שבה מתמודדים מהקהל עולים לבמה כמאמני פוקימונים ומזמנים דמויות מפורסמות מז’אנר המדע בדיוני והפנטזיה שהמאלתרים שעל הבמה צריכים לשחק. הדמויות נלחמות אחת בשנייה בקרב אפי (ומצחיק) ולאחר סדרה של קרבות אלימינציה מוכרז המנצח האולטימטיבי (הסודי) של הגורל והנצח.

הסיבה שהייתי לחוץ היא שהחזרה הגנרלית לא הלכה לנו כל כך טוב, זו הייתה החזרה הראשונה שלנו על הבמה הגדולה והיו הרבה דברים שהיה צריך להדק כדי למנוע בזבוזי זמן שהרסו את התזמון של הקרבות (ותזמון לא טוב בהומור זה קטלני). אבל בין החזרה הגנרלית להופעה אני, גיא ומאיה ישבנו וחשבנו ותקנו המון דברים. יש כל כך הרבה אנשים שאני רוצה להודות להם שלקחו חלק בהפקת המקור הזו. למזלי רשמתי את האנשים שעזרו כדי שאני אוכל לעשות את זה (ראו מטה).

חלק מהאנשים בהפקה הזו היו אנשים שזו הפעם הראשונה שאני עובד איתם ולחלק מהם זו הייתה הפעם הראשונה שהם בתפקיד שהם עשו על הבמה. זה היה יפיפה בעיני לראות את הדינאמיקה שנבנית בין האנשים וכמה הרבה יותר קל ליצור דברים מורכבים כשאתה עובד עם אנשים טובים. המון תודה לכולכם, גרמתם להרבה אנשים בקהל להתפוצץ מצחוק וכמה פעמים אני לא יכולתי להתאפק וצחקתי על הבמה.

צוות האליפות האולטימטיבית

הנחייה, בימוי ופיתוח: אורי ליפשיץ

כתיבה והפקה: גיא בוסקו.

מאלתרים: אמיר עצמון, טלי הלוי, עופר מתוקי, שרון ויסברט.

עוזרי במה: מאיה גרשוביץ, ניר שרון.

גרוט ורוקט: עידניאל.

סאונד, רקעים ותפעול: גיא עילם.

פרופים: אביאל טוכטרמן.

מנהל במה: בועז קרני.

איפור במה (גנרלית): מיטב מורחיים.

איפור גרוט ורוקט: אמילי גליק (הפקות).

עיצוב לוגו: תום טרגר.

תודה לקרן לין, ויקיו דניאל דר, רותם ברוכין, נטע שרמיסטר, ואיריס בוסקו.

תובנות: הפקות מקור זה כיף. צריך יותר אנשים חדשים בתחום הזה.

סדנה: איך שחקנים עולים דרגות?

ההחלטה שאני החלטתי כבר לפני כמה חודשים זה להתחיל לייצר יותר תוכן ומסלולי התקדמות לשחקנים במקום למנחים. יש תפיסה רווחת שרוב האחריות של משחק תפקידים נופלת על כתפי המנחה ואני רוצה לשבור את הסטיגמה הזו ולעודד שחקנים להיות חלק פעיל ויוצר בהנאה של הקבוצה ולא רק משתתפים פסיביים בעולם המשחק של המנחה.

זו גם הייתה המטרה מאחורי הסדנה הזו. דיברנו על מהם תפקידי המנחה ועל האם השחקנים יכולים לעזור למנחה בתפקידים הללו והתשובה הייתה חד משמעית כן כמעט בכל תפקיד.

תובנות: שחקנים יכולים לשפר את המשחק בהמון רמות וחבל שלא נותנים להם עוד כלים לעשות את זה. כמו כן, צריך להעביר את הסדנה הזו שוב וליותר אנשים.

למאבאטי

למאבאטי מופיעים כבר כמה שנים טובות. הופענו ברחבי הארץ, הופענו בפסטיבלים בינלאומיים והופענו בפסטיבל אייקון. ככה אני רואה את זה. ההופעות באייקון הן תמיד מיוחדות בשבילי. אני מכיר את הקהל ואני יודע שהדברים שאני אוהב הם ברובם גם הדברים שהקהל אוהב. אני לא חושב לשנייה על לעשות את הקהל שמח, רק על לעשות את עצמי שמח ואני יודע שאם אני אצליח לעשות את זה אז הקהל גם יהיה מאושר. אני חושב שההופעה של למאבאטי באייקון השנה הייתה אחת מההופעות הכי מוצלחות שלנו אי פעם.

הקהל המדהים בהופעה של למאבאטי

למען האמת מישהי מהקהל באה אחרי ההופעה (מצטער, שאני לא זוכר מי) ואמרה “אתם להקה של חדי קרן קסומים” ועוד לפני שאמרתי לה שלא צריך לומר קסומים אחרי חדי קרן כי זה כפילות ישר חשבתי לעצמי שככה באמת אני מרגיש, שקרה על הבמה הזו איזשהו קסם שקשה להסביר או לחלוק עם מישהו שלא היה שם.

הנה סיפור קטן שקרה באמת: לפני ההופעה הייתי קצת עייף, בכל זאת שלושה ימים של פסטיבל עם המון פעילויות. חשבתי ללכת לפונדק ולראות עוגיות כדי להעלות את רמות הסוכר לפני ההופעה. בדרכי החוצה הופיע בפני כבדרך קסם רוני קרופניק, אחראית הפקות המקור, שפשוט הופיע מהאויר כל פעם שהייתי צריך משהו לאחת ממספר ההפקות שלי בפסטיבל (איך לעזאזל היא עושה את זה?) ושאלה למה אני יוצא מהאולם חמש דקות לפני ההופעה. אמרתי לה שאני צריך סוכר בשביל ההופעה, Because sugar. “זה בשביל ההופעה?” היא שאלה, “ברור” עניתי. היא מייד אמרה שאין בעיה ושאני אחזור אל מאחורי הקלעים והיא תטפל בזה. דוגרי, הרגשתי מעולה. כשדואגים שיהיו לך תנאים טובים להופעה שלך זה כבר נותן לך הרבה אנרגיה. חזרתי מאחורי הקלעים ואמרתי לכולם שמארגנים לנו אנרגיה זמינה. מייד פינטזנו מה יגיע, שוקולד? ערגליות? קרמבואים? רגע לפני ההופעה רוני מופיע ובידה כוס ענקית מלאה סוכר. היא לא הבינה למה אנחנו נקרעים מצחוק אבל זה כבר לא היה משנה. מזגנו לכל אחד כוסית שתייה, הכנסנו כפית סוכר לכל כוס, הרמנו כוסית לחיים ועלינו לבמה.

הערות ואירועים אחרים:

הנחייה אולימפית  6

אני כבר כמה שנים לא משתתף בהנחיה אולימפית אבל חשוב לי להגיע כל פעם לאירוע הסיום. אין הרבה מסורות מתמשכות בקהילה ומסורות הן חלק ממה שבונה קהילות. איתמר וייסברג ממשיך לארגן במרץ כל פעם את התחרות הזו שבה מנחים מגיעים שעה לפני ההרצה, מקבלים שלושה אלמנטים, בונים הרפתקה מסביב לאלמנטים הללו ומריצים אותה. השחקנים והשופטים מדרגים את המנחים ואחד מהם זוכה בתואר המנחה האולימפי.

החלק הכי חשוב בשבילי הוא תמיד לפני שמעניקים את הפרס למנחה. החלק שבו כל מנחה מציין לשבח את אחד מהשחקנים שלו על תרומה למשחק. זה חשוב לי להדגיש עד כמה הרבה מההצלחה של כל משחק תלויה בשחקנים.

רצועת סרטים קצרים מרחבי העולם

האמת, זה האירוע היחיד שיצא לי להיכנס אליו. הסיבה הייתה שהייתי עייף והתבטלו צילומים שהיו אמורים להיות בזמן הזה אז הלכתי לראות כמה סרטים קצרים (וגם קצת לנוח באולם ממוזג). לא כל כך נהניתי, הסרטים היו מאוד לא אחידים ברמתם, חלקם מצוירים חלקם Live Action בסגנונות מאוד שונים, חלקם סוריאליסטים, חלקם ביזאריים וחלקם סתם משעממים.

תובנות: אני חושב שיטיבו לעשות אם כל רצועה תהיה סביב נושא או תמה או רמה מסוימת או סוג כלשהו של סרטים (רצועת מצוירים, רצועת סוריאליסטים וכו).

כמה תודות אישיות

גיל והחציל המעופף

לפני שנה חבר טוב שלי גיל כהן (הידוע כ”גיל והחציל המעופף“) התחיל להגיע לאייקון ולמכור את היצירות שלו, בזמנו היה לנו גם שיתוף פעולה יצירתי שאני ממש אהבתי. שמתי לב שהשנה יש הרבה יותר דוכנים ושמחתי לראות שהרבה מהם אלו דוכנים של יוצרים צעירים שמוכרים את היצירות שלהם. זה ממש מגניב אותי לראות את התחום הזה מתפתח וגדל. יש כל כך הרבה אנשים יצירתיים בקהילה שלנו וההזמדנות לתמוך בהם ושתהיה לי את האפשרות לקנות יצירות שמבוססות על התחומיםש אני אוהב ממש מרגשת אותי.

רוני קרופניק הייתה אחראית הפקות מקור של הכנס, למי שלא יודע “אחראית הפקות מקור” היא היא האישה שאחראית לתאם בין האנשים הלחוצים של הפקת מקור (ורובם לחוצים, כי הפקות המקור לא עולות למספר רב של הופעות, להרבה אנשים אין ניסיון רב בהרמת הפקות בכל זאת לרוב מדובר בהופעות חובבים וכי יש הרבה דרישות לוגיסטיות). זה גם תפקיד חדש יחסית אז הוא לא מוגדר כל כך טוב. השנה אפילו שמעתי מישהו אומר ש”אחראית הפקות מקור של אייקון זה כמו המורה להגנה מאומנויות האופל בהוגוורטס, מסוכן ומחליפים אותו כל שנה”. אבל השנה עבדתי עם רוני קרופניק שעשתה עבודה נהדרת, לכל הפקה היה לי את כל מה שהיה צריך והצוות הטכני בהובלת המעייניות העשויות ללא חת עבד מצוין. תודה לכם

ראיתי את תומר שלו מעביר הרצאה, זה שהוא, בתור מנהל פסטיבל אייקון, יכל להעביר הרצאה ולא להיות עסוק 120% מהזמן בניהול הכנס מעיד יותר מכל דבר אחר איזו עבודה מדהימה הוא עושה בהכנת הפסטיבל ועל אחת כמה וכמה על זה שיש לו צוות מדהים (עינת סיטרון וגיא פלאוט – אני מסתכל עליכם).

מאיה גרשוביץ השאירה אותי בחיים לאורך כל ההכנות האינסופיות לאייקון, לאורך כל הדברים שקרו במהלך הפסטיבל ודאגה לזרוק אותי למיטה אחרי כדי שאני אנוח. לא הייתי יכול לעשות כלום בלעדיה.