אז בלי להרגיש עברו שנה וחצי של מערכה. The C.O.P.E Campaign היתה מערכה מאוד מגניבה בעיני. מהרבה מאוד סיבות. מה שאני הייתי רוצה לעשות זה לסכם כל מיני נקודות של המערכה ולעבור על חלק מהדברים שקרו. גם בשביל ללמוד מהניסיון ולראות מה עבד יותר טוב ומה עבד פחות טוב ואולי גם כדי לתת קצת רעיונות והשראה לאנשים אחרים. אני לא הולך לעבור על כל המערכה אבל כן על רעיונות מוצלחים, מקורות השראה ודברים סופר אולטרה מגניבים שעשינו.
אבל אולי כדאי שנתחיל בהתחלה עם כמה פרטים טכניים: במערכה שיחקנו ארבע שחקנים ומנחה, שיטת המשחק שלנו הייתה Pathfinder התחלנו בדרגות מאוד נמוכות וסיימנו בדרגות שבע. המפגשים התקיימו מדי שבוע. אני הנחתי את המערכה והיה לי הכבוד להריץ את המשחק לארבעת השחקנים: אבשלום גיסין, אבנר שחר קשתן, ליאת שחר קשתן ואוהד לבנה.
עולם המערכה
עולם המערכה הוא העולם המקראי שכולנו מכירים. למען האמת הנחת הבסיס היא כדלקמן. בימי התנ”ך כשממלחת ישראל הייתה אימפריה קמו המון עמים מסביב להשמידה. היות ולא היה סיכוי לשרוד, כוהני ישראל ביצעו טקס גדול וביקשו את עזרת האל והאל עטף את כל ישראל במעגל הגנה שדבר לא יכול להיכנס או לצאת ממנו (מכן שם המערכה COPE = Circle Of Protection: Everything). היות והמעגל הוא עגול אז נכנסו בתוכו גם חלקים קטנים מהממלכות השכנות (עמון, מואב, דמשק, אדום וכו..) . עכשיו כבר שאבתי מהמקורות ההיסטוריים: ממלכת ישראל התפצלה לשתי ממלכות: ממלכת ישראל וממלכת יהודה. וישראל החלה להאמין בעגלי זהב. בעיקר בשתי מקדשים. בצפון בדן ובדרום בבית אל. המקורות ההיסטוריים היו מאוד טובים כי הם סיפקו לי שפע של רעיונות וכיווני התפתחות להמשך המערכה. הנה המפה שהשתמשנו בה לאורך כל המערכה:
התחלת המערכה
הודעתי מראש לשחקנים שהמערכה תתחיל כשהם נרדפים על ידי הכנסיה המושחתת. כל אחד מהם בחר פשע שהתאים לסיפור הדמות שלו וכבר מיקם את הכנסיה המושחתת שמאמינה בעגלי זהב כגוף מושחת כמו שרציתי. השחקנים פה בעצם ביססו עבורי אלמנטים שרציתי לראות בעולם, והעשירו אותו. כמו כן, ההתחלה של הדמויות בעגלת כלא בדרך לעלות על המוקד במקום ההוצה להורג של פושעים: אש-קלון (אשקלון). הקבוצה מצאה עצמה יחד עם פושע ידוע: דרשן הטרוריסט. וככה היה לי קל לבסס את המעמד של דרשן כדמות מפתח.
התאמת השיטה לאוירת המערכה
רציתי להתחיל עם אוירה ברורה של פחד. בגלל זה היה נוח לי להתחיל עם דרגות נמוכות ככה היה מאוד ברור גם לשחקנים וגם לדמויות מה הם מסוגלים לעשות ומה יהיה מעל לכוחות שלהם. אני אוהב את pathfinder כי היא מאפשרת לאנשים לעשות הרבה דברים מגניבים גם אם הם לא בדרגה גבוהה והיא בעיקר לא חוסמת את היצירתיות של אנשים.
דילמה: האם לחשוף בפני השחקנים את הרקע ולספר שזו באמת סביבה תנ”כית?
התלבטתי לא מעט בנושא הזה. בהתחלה שיניתי את השמות של כל המקומות ושיחקנו כאילו מדובר בעולם פנטזיה רגיל. מה שאיבדתי פה היה את עולם התוכן וההקשרים התנכי ששאבתי ממנו השראה ובדיעבד, חבל. אם השחקנים היו יודעים שמדובר בעולם המערכה התנ”כי הם יכלו לשאוב ממנו הרבה ידע והשראה. אחרי כמה סשנים שיניתי את דעתי וחלקתי את המידע עם השחקנים. הבחירה הוכיחה את עצמה. הרבה יותר כיף ללכת ל”יפו” מאשר ל”חדוות הגלים”. כי כולם יודעים שמדובר בעיר נמל עם אוירה מאוד ספציפית. וגם כאשר אחד השחקנים החליף דמות אז הוא מייד בחר לעצמו דמות עם רקע היסטורי אמיתי: צייד משבט המנשה הנודד, ותראו איזה יופי, השחקן היה צריך לבחור חיית מחמד לדמות שלו (בהיותו סייר) אז הוא בחר בראם, בהשראת ברכת יעקוב לשבט מנשה שהיתה “קרניי ראם קרניו”.
מפגש באתר שבו נמצאות הדמויות
באחד מהמפגשים החלטנו לשחק במיקום מיוחד. נסענו למגדל אפק (לשעבר “מגדל צדק“)באיזור ראש העין שיש שם חורבות נהדרות ונוחות. תכננתי קדימה ככה שהדמויות יהיו באותו המיקום כמו המקום שהיינו בו וככה במהלך המשחק עברנו מ-tabletop ל-LARP. אני לא רק תיארתי איך המקום שהדמויות נמצאות בו אלא לקחתי את השחקנים לסיור במקום והצבעתי על כל מקום ומקום ותיארתי איך הוא נראה בימי עבר. השחקנים לא רק תיארו את הפעולות של הדמויות שלהם אלא ממש שיחקו חלק מהדברים. התוצאה היתה מצוינת: קימורים נסתרים קיבלו לפתע ממשות, מעברים קטנים הפכו להיות שמישים, הגובה של החומה נהיה הרבה יותר מוחשי והתגנבות לחדרו של מפקד המשמר היתה הרבה יותר מפחידה. המפגש הזה היה מלא גילגולי עשרים טבעי של השחקנים שתרמו לאפיות של המפגש. סיימנו בארוחת ערב במקום, חצי inplay חצי off play.
תימה מרכזית
הנושא המרכזית שתיכננתי לחקור באמצעות המערכה היה The Lesser Evil. פשרות בין החלטות. ניסיתי שבכל צומת החלטה לא תיהיה בחירה טובה ורעה אלא גוונים בין אפור לשחור. איך עשיתי את זה? מבין ארבעת המורדים דאגתי שיהיה מגוון באופי של האנשים. הנקרומנסר המרושע תמיד דאג לעמוד בהבטחות שלו, קוסמת הברקים האלפית היה בעצם דיי טובת לב והמניע שלה לעשות דברים היה מגאווה בלבד, מכשף הכפור (שהיה בעצם דרקון לבן בשינוי צורה) היה אינטרסן מוחלט והיה עושה כל דבר שהיה מועיל לו בטווח המיידי, והלוחם חצי האוגר היה לוחם חירות אמיתי שרק רצה חופש לשאר האוגרים. לא כל הדברים האלו באו לידי ביטוי במשחק אבל כבר מההתחלה היה ברור לי שאם השחקנים יראו את ארבעת המורדים כמקשה אחת הם יופתעו.
שני אלי המתכת (עגלי הזהב) ששלטו בממלכת ישראל היו שניהם שדים. אבל אחד מהם היה כאוטי ותאב כוח והשני היה יצור של סדר והיררכיה שרק רצה לצאת ממעגל ההגנה שכלא אותו פה. תיכננתי שיהיה אפשר לשתף פעולה עם כל אחד מהם כנגד השני.
ממלכת ישראל וממלכת יהודה היו במצב של עימות. ושני הצדדים לא מוכנים להתפשר – הרעיון היה להוביל לנקודה שבא הדמויות חייבות לבחור בחירות קשות בין כמה חלופות שאף אחת מהן לא טובה אלא רק רמות שונות של רוע.
הופעות אורח
הזמנתי כמה אורחים להתארח בסשנים שלנו: מיכל הנהדרת (גילוי נאות: אני משוחד) ששיחקה את הנסיכה הלוחמת מיכל (בתו של מלך ישראל, על שם אימו של מלך ישראל), איתי ששיחק את הלוחם הנודד בין המישורים חרון, יואב שהפיח חיים בסבתא צופנת (חברת המחתרת כנגד הכפייה הדתית של מאמיני עגלי הזהב) ואודי שהביא לשולחן את פרופסור תלמיאור מהאקדמיה למדעים אפליקטיביים במכללת שכם.
כל אחת ואחת מהאורחים האלו הפכו את הדמויות שהם שיחקו ליותר אמיתיות, עגולות ומפתיעות גם לי וגם לשחקנים. ובתורה כל אחת מהדמויות הללו הפכו את כל עולם המערכה לעשיר יותר. הייתי רוצה לנצל את ההזדמנות הזו ולהוכיר תודה לכל האנשים האלה שהפכו את המשחק שלי להרבה יותר מעניין ומרגש. אם יש לכם הזדמנות שאחד מהשחקנים הנהדרים האלו ישחקו במערכה שלכם ולו למפגש אחד או שנים – אתם תהיו שחקנים ברי מזל.
מקורות השראה
כל הרעיון למערכה נבע מהקונספט של עולם שטמון בבועה ומוקף מכל עבר, למען האמת ידעתי את השם של המערכה הרבה לפני שידעתי משהו אחר מהסיפור. הרבה מההשראה המאוחרת יותר נבעה כמובן מסיפורי התנ”ך. לדוגמה:עגלי הזהב שהאמינו בהם בזמן פיצול הממלכות נתן את ההשראה לזוג שדים המשתלטים על הדת היהודית בימי עבר.
הרבה מהדמויות ומהמקומות קיבלו את ההשראה מהמקומות האמיתיים: שכם וירושליים היו ערי הבירה של ממלכת ישראל ויהודה שנשלטו על ידי ירבעם ורחבעם (בהתאמה כפולה), יפו הייתה עיר נמל מצליחה ומלאת שווקים אפורים ופשע. דוגמה שחביבה עלי היא שבתוך המשחק ירבעם העדיף לעשות עסקים בעיר צרדה שהיא באמת עיר מולדתו של המלך ירבעם התנכ”י . אני אוהב את העובדה שהמון דברים תרמו לי השראה, לדוגמה השתדלתי שדברים רעים יקרו סביב שכם כי חז”ל כינו אותה “מקום מזומן לפורענויות” ורציתי לשמר את הרוח ההיסטורית של המקום.
את הרעיונות לאופי וליכולות של ארבעת המורדים לקחתי מ-Bastard!. סדרת אנימה קצרצרה שמאוד חיבבתי בעבר ואהבתי מאוד את הרעיון שיש מגוון של אופי וחילוקי דעות בין דמויות שאמורות לתפקד פשוט כ”מועצת רשע” ושכולן קשורות לדמות של הרשע מרכזי בעלילה.
בכדי להוסיף עניין, הכנסתי אלמנט שקראתי לו bloomers (או “פורחים”) שזה אנשים שנוצרו משילוב של קווי הדם של השדים ובני אדם. את המנגנון של היכולות (לאחר שימוש ביכולת מיוחדת חייבים לבצע פעולה אקראית כלשהי) לקחתי מסדרת האנימה הנהדרת Darker then black. שמומלצת בחום לצפייה.
ראיתי פעם במוזיאון תל אביב סדרה יפיפייה של חריתות מאת James McNeill Whistler שתיארו את חיי היום יום על גדול נהר התמזה בלונדון. ברגע שראיתי אותן ידעתי שאני חייב להשתמש בהן כדי לאפיין עיר נמל במערכה שאני אריץ. אז במערכה הזו השתמשתי בהן על מנת לאפיין את יפו כעיר נמל. גם התמונות של נמל שקט וגם שתיים מהם עזרו לי לאפיין דמויות: חריטה של אדם הנשען על הקיר במסדרון צדדי מלא בסולמות העניק לי את אדון הגגות, ראש גילדת הזפתים של העיר (והבוס מאחורי רוב פעילות הפשע בעיר) ובתמונה אחרת, זוג אנשים חמורי סבר היושבים ומביטים אל עבר הנמל נתנו לי את נסיך אדום ושומר ראשו.
סיום המערכה
בסופו של דבר, רציתי שנקודת הסיום תחייב בחירה קשה. הצבתי את השחקנים בפני דילמה. בתוככי הר מגידו (ארמגדון) ישנו מקדש קטן ובתוכו מנגנון שיכול לשלוט במעגל ההגנה שסביב לעולם כולו כל זמן שמישהו ננמצא בתוך המקדש הקטן עצמו. בכל אחת משתי היציאות של החדר היה אחד משני השדים, תפלצות שהדמויות לא היו מסוגלים לנצח. הנחתי שהסיום אמור להיות פשרה של הקבוצה עם אחד מהשדים בכדי להביס את השד השני. בסופו של דבר אחד מחברי מהקבוצה הקריב את עצמו ונכלא עם שני השדים בתוך המקדש. גוזר על עצמו גלות נצחית אבל פותר את העולם מצמד שדים. מה שמזכיר לנו שאף פעם אי אפשר לדעת מה השחקנים יעשו.
אחד מהדברים שעשיתי לאורך כל הקמפיין היה לבנות משלב מאוד מוקדם בסיפור ובצורה איטית את תימה שתוביל לנקודת הסיום. כל אחד מהדמויות קיבל לאורך המערכה חפצי קסמים ויכולות מיוחדות שקשורות לאחד מארבעת היסודות (אש, אויר, מים ואדמה) בשילוב עם בעל חיים (אריה, נשר, אדם ושור). ככה שבנקודת הסיום אני אוכל להשתמש בנבואתו של יחזקאל. ואכן הטקסט שסיכם את ההרפתקאה הוא ציטוט מספר יחזקאל:
וָאֵרֶא וְהִנֵּה רוּחַ סְעָרָה בָּאָה מִן-הַצָּפוֹן, עָנָן גָּדוֹל וְאֵשׁ מִתְלַקַּחַת, וְנֹגַהּ לוֹ, סָבִיב; וּמִתּוֹכָהּ–כְּעֵין הַחַשְׁמַל, מִתּוֹךְ הָאֵשׁ. ה וּמִתּוֹכָהּ–דְּמוּת, אַרְבַּע חַיּוֹת; וְזֶה, מַרְאֵיהֶן–דְּמוּת אָדָם, לָהֵנָּה וְרַגְלֵיהֶם, רֶגֶל יְשָׁרָה, וְנֹצְצִים, כְּעֵין נְחֹשֶׁת קָלָל. ח וידו (וִידֵי) אָדָם. י וּדְמוּת פְּנֵיהֶם, פְּנֵי אָדָם, וּפְנֵי אַרְיֵה אֶל-הַיָּמִין לְאַרְבַּעְתָּם, וּפְנֵי-שׁוֹר מֵהַשְּׂמֹאול לְאַרְבַּעְתָּן; וּפְנֵי-נֶשֶׁר, לְאַרְבַּעְתָּן. ב וְאִישׁ אֶל-עֵבֶר פָּנָיו, יֵלֵכוּ: אֶל אֲשֶׁר יִהְיֶה-שָּׁמָּה הָרוּחַ לָלֶכֶת יֵלֵכוּ, לֹא יִסַּבּוּ בְּלֶכְתָּן. יג וּדְמוּת הַחַיּוֹת מַרְאֵיהֶם כְּגַחֲלֵי-אֵשׁ, בֹּעֲרוֹת כְּמַרְאֵה הַלַּפִּדִים–הִיא, מִתְהַלֶּכֶת בֵּין הַחַיּוֹת; וְנֹגַהּ לָאֵשׁ, וּמִן-הָאֵשׁ יוֹצֵא בָרָק. בְּלֶכְתָּם יֵלֵכוּ, וּבְעָמְדָם יַעֲמֹדוּ; וּבְהִנָּשְׂאָם מֵעַל הָאָרֶץ, יִנָּשְׂאוּ הָאוֹפַנִּים לְעֻמָּתָם–כִּי רוּחַ הַחַיָּה, בָּאוֹפַנִּים. כב , רָקִיעַ, כְּעֵין, הַקֶּרַח הַנּוֹרָא–נָטוּי מעַל-רָאשֵׁיהֶם, מִלְמָעְלָה. כג וְתַחַת, הָרָקִיעַ וּלְאִישׁ שְׁתַּיִם מְכַסּוֹת לָהֵנָּה, אֵת גְּוִיֹּתֵיהֶם. כד וָאֶשְׁמַע אֶת-קוֹלם כְּקוֹל מַיִם רַבִּים כְּקוֹל-שַׁדַּי, בְּלֶכְתָּם–קוֹל הֲמֻלָּה, כְּקוֹל מַחֲנֶה; בְּעָמְדָםכו וּמִמַּעַל, לָרָקִיעַ אֲשֶׁר עַל-רֹאשָׁם, כְּמַרְאֵה אֶבֶן-סַפִּיר, דְּמוּת כִּסֵּא; וְעַל, דְּמוּת הַכִּסֵּא, דְּמוּת כְּמַרְאֵה אָדָם עָלָיו, מִלְמָעְלָה. כז וָאֵרֶא כְּעֵין חַשְׁמַל, כְּמַרְאֵה-אֵשׁ בֵּית-לָהּ סָבִיב, מִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמָעְלָה; וּמִמַּרְאֵה מָתְנָיו, וּלְמַטָּה, רָאִיתִי כְּמַרְאֵה-אֵשׁ, וְנֹגַהּ לוֹ סָבִיב. כח כְּמַרְאֵה הַקֶּשֶׁת אֲשֶׁר יִהְיֶה בֶעָנָן בְּיוֹם הַגֶּשֶׁם, כֵּן מַרְאֵה הַנֹּגַהּ סָבִיב–הוּא, מַרְאֵה דְּמוּת כְּבוֹד-ה’; וָאֶרְאֶה וָאֶפֹּל עַל-פָּנַי, וָאֶשְׁמַע קוֹל מְדַבֵּר.
