לכל מי שלא שמע על האירוע אז "נוגה פינת מאדים" היה שעשועון היכרויות גיקי שעלה על הבמה בכנס עולמות 2014 והמטרה שלו היה לקשר בין רווקים ורווקות בקהילת המדע בדיוני ופנטזיה בארץ. מדובר סך הכול בשעשועון קלאסי, שלושה משתתפים עולים לבמה, הרווקה מקבלת זמן לשאול את המתמודדים מספר שאלות. אבל בניגוד לשעשועוני היכרויות רבים, השאלות במקרה הזה הן כאלו שמספרות הרבה יותר על הרווקים ועל תחומי העניין שלהם, לדוגמה: "מורפיאוס מציע לך גלולה אדומה וגלולה כחולה. איזו אתה לוקח?" או "אני חוזרת לעבר ושוכבת עם עצמך הצעיר, האם זה נחשב בגידה?".

נוגה פינת מאדים

בסוף סבב השאלות והתשובות (שהשאירו את הקהל, את המשתתפים וגם אותי צוחקים או מאזינים בציפייה) הרווקה בוחרת באחד מהמשתתפים שתפס את אוזנה והם יוצאים לארוחה זוגית במסעדת BBB או לערב בתיאטרון (להצגה המוצלחת "כוכב הרובוטים") להכיר קצת יותר טוב. ומפה והלאה הכול תלוי בהם.

הרעיון הוא עוד אחד מהדברים המצוינים שיצאו מתוך הראש של גיא בוסקו (שאתם צריכים להכיר, בין השאר, בתור התסריטאי של הסרט "הרועה האחרון"). לי היה את הכיף של לפתח את הרעיון עם גיא ולהנחות את האירוע על הבמה וכל הרעיון הופק על ידי מפיקת העל מאיה גרשוביץ (שהפיקה גם את "הרועה האחרון" וגם כרגע את "צלילה חופשית" שמגייס עכשיו כסף בקמפיין מימונה) שבלעדיה לא היינו יודעים מה לעשות.

בעיני, אחד מהדברים היפים שקרו בשעשועון הזה וחלק מהסיבה שאני מקדיש לו פוסט שלם בפני עצמו, היה הסבב השני שלנו, שבו הרווקה שלנו הייתה ביסקסואלית והמתמודדים היו שני גברים ואישה. אני חושב שזה נגע לליבי מהסיבה הפשוטה שאני לא זוכר שראיתי דבר דומה בשעשועון מהסגנון הזה בישראל. יש לנו המון שמרנות מינית ומגדרית בארץ וזה היה יפיפה בעיני לראות עד כמה המשתתפים והקהל קיבלו את הסבב בפתיחות ומבלי למצמץ. אולי כי אהבה והחיפוש אחריה הם תהליכים כל כך בסיסיים שכולנו היינו שותפים להם ואולי, כפי שאני נוטה להאמין, העיסוק במדע בדיוני ופנטזיה מרחיב את היכולת שלך לקבל את מה ששונה ממך מבלי לחוש מאוים ממנו.

אני רוצה להגיד כמה תודות מהלב לאנשים שאפשרו לאירוע הזה להתרחש. למתמודדים שלנו שהיו מוכנים לעלות על הבמה לסיטואציה לא פשוטה ועשו את זה עם חיוך ורצון טוב שהפכו את הסיטואציה הלא פשוטה שלהם למשהו כייפי, מצחיק וחיובי. לשתי הרווקות שלנו, שלמרות המבוכה הטבעית של אירוע שכזה העבירו אותו עם סטייל. לכנס עולמות שנתן לנו את הבמה לנסות אירוע שכזה. לברק ברודו המוכשר ששוב ושוב מנדב את כישורי העיצוב הגרפי שלו.

נעים מאוד,

            אורי ליפשיץ.

נ.ב.

אחרי האירוע שאלתי ידידה מהקהל שאני סומך עליה לגבי השעשועון. היא ענתה לי שכל האירוע מאוד הפתיע אותה לטובה, כי היא ציפתה למשהו קצת יותר סליזי, נדוש או מטופש ובמקום זה היה נחמד, מעניין ואפילו מכובד. חשבנו על זה לרגע והגענו למסקנה שזה לא מפתיע, כי כמו סקס, כולם עושים את זה, פשוט גיקים עושים את זה יותר טוב.