הסיפור
יום שישי בבוקר, קסום וקפוא לגמרי. קמתי ונסעתי עם היפייפיה להעביר סדנת אימפרוביזציה במכינת קול עמי (באיזור אבו גוש). כמו כל זוג ישראלי החלטנו לסעוד את ליבנו באחת מהמסעדות הלבביות שמנקדות את אבו גוש ונכנסו למקום חמוד שהשירותים שלו היו קצת יותר גדולים מרוב הדירות בתל אביב. אני הלכתי על קערת מרק והיפיפייה הזמינה מקלובה כבש.
בשלב הזה לא באמת ידעתי מה זה מקלובה. הגיע גוש גדול של אורז מתובל עם כל טוב מתחבא בתוכו. אכלנו שנינו כאילו קמנו ממחלה וכבר באותו יום בערב הכנתי לארוחת שישי מקלובה משלי.
יש רעה חולה בעולם המתכונים האינטרנטי שאנשים לא נותנים קרדיט על כלום. אז אני שלא היה לי מושג איפה יש מתכון למקלובה מצאתי מתכון נהדר של מוסא ממסטר שף . הוא אחלה בחלה של מתכון, אני ממליץ עליו בחום ואת רוב המתכון שיש למטה גנבתי מנו בלי בושה. שימו לב שזה מתכון למקלובה עם עוף ויש גם את הגישה המסורתית יותר של מקלובה עם כבש. אני מחבב את העוף יותר.
עם זאת הכנתי מקלובה עוד כמה פעמים ומצאתי לעצמי כמה דברים שאני מעדיף לעשות קצת אחרת מהמתכון של מוסא. בין השאר: לאפות את הירקות בתנור במקום לטגן אותם בשמן עמוק.
מה צריך:
500 גרם אורז יסמיןבסמטי (או כל אורז אחר שאוהבים)
2 תפוחי אדמה
2 עגבניות
חציל
ראש כרובית
4 כרעיים
שמן לטיגון
בהרט
כורכום
מלח
כמה זמן:
ברוטו: שעתיים
נטו: שעה וחצי
מה עושים:
מסדרים את הכל מסודר יפה על השולחן, ככה אפשר לראות מה שכחנו וללכת לסופר לקנות.
עכשיו, תשטפו את האורז טוב טוב ואז תשרו אותו במים לחצי שעה הרעיון הוא לקצר את זמן הבישול ולדאוג שהגרגרים של האורז יארכו ככל האפשר (או לפחות ככה קראתי באינטרנט).
חותכים את העגבניות לפרוסות ואת כל הירקות האחרים לפרוסות או לקוביות. אני, סתם בשביל הגיוון, עשיתי את החצילים גם בקוביות וגם בפרוסות. ככה אני, משוגע.
מטגנים את הירקות (בלי העגבניות) בשמן עמוק. מוציאים כל ירק בנפרד לנייר סופג משל עצמו כדי שלא יריבו.
עכשיו, מסננים את האורז. מתבלים בבהרט, כורכום ומלח ומערבבים טוב טוב אחרת נשארים גושים של בהרט באורז (ואתם לא רוצים לאכול גוש של בהרט, תאמינו לי). האורז עכשיו יקבל צבע מגניב.
מטגנים את העוף על אש גדולה ב-3-4 כפות שמן עד שהוא משחים, ומתבלים גם אותו במלח וקצת בהרט. זה חשוב לטגן את העוף לפני. זה שאין פה תמונה של הטיגון של העוף זה לא תירוץ להתעלם מהחלק הזה.
טוב, התחלנו עם הסיר. מסדרים את המרכיבים בסיר: שמים שכבה של עגבניות בתחתית כדי שלא תשרף לנו המקלובה ומעליהן שכבה דקה של אורז.
ואז את העוף ומעליו ומסביבו את הירקות.
מכסים את הכל באורז וממלאים במים רותחים עד שהכל מכוסה.
מביאים לרתיחה ומנמיכים לאש קטנה.
אחרי שהמים נספגים באורז יוצרים 4-5 ארובות (איך עושים את זה? דוחפים לתוך האורז ידית של כף עץ, ויוצרים בורות צרים ועמוקים) על מנת שהחלק העליון של האורז יתבשל.
איך אתם יודעים שעשיתם את הארובות כמו שצריך? אתם תראו בועות של מים יוצאים מהארובות. מבשלים עד שהאורז רך.
עכשיו תקשיבו או שהמנה שלכם תהיה טעימה אבל לא מרשימה וכולנו רוצים מנה מרשימה. אחד הדברים הכי חשובים במקלובה זו צורת ההגשה. צריך להפוך את הסיר על משטח ההגשה ככה שהמקלובה יוצאת במבנה אחד גדול שנראה כמו מנה אחת.
לי לא הלך כל כך עם ההפיכה בפעם הראשונה והמנה התפרקה לי לכמה חתיכות אז פשוט סידרתי את זה יפה בתבנית והגשתי, אבל אחרי כמה נסיונות נהיה דיי ברור שהמנה הרבה יותר מרשימה כשהיא מוגשת כמקשה אחת.
הנה כמה מההמלצות שלי מהניסיון הקצר שלי עם מקלובה:
החצילים לא מוסיפים הרבה לטעמי. אני מעדיף להחליף אותם בהפתעות מתחלפות (לא בטוח אם רואים בתמונה מה הוספתי, אני אתן לכם לנחש).
במקום לטגן בשמן עמוק – יותר בריא וגם יותר טעים לאפות את הירקות בתנור.
אחת מהסיבות שאני מתלהב כל כך ממקלובה היא שמדובר במנה שמתחננת שישחקו איתה וישנו אותה. אפשר לבשל את המקלובה בכלים בעומק שונה וליצור מנות בצורות שונו, אפשר לשנות את הירקות שמשתמשים בהם ופשר גם להחליף את הירקות בדברים שונים לגמרי. הנה שתי הצעות הגשה שונות (שימו לב ש”הצעת הגשה” פה אומרת שמכינים את המקלובה מראש בכלי בצורה שונה). אחת בתבנית שטוחה קטנה ועגולה והשניה בבנייה לגובה:
זהו, מקווה שיהיה לכם טעים מאוד.
