אני מנהל מוצר עצמאי ולעיתים קרובות אנשים מהתעשייה שואלים אותי איך אפשר להיות עצמאי בעולם ניהול המוצר, תחום שבו אתה לרוב בעל תפקיד מרכזי בתהליך הפיתוח של מוצר וקשה להם לראות איך אפשר לעשות תפקיד כזה כעצמאי ולא כחלק מהותי בחברה. השאלה השנייה ששואלים והיא איך אפשר להתחיל להיות עצמאי בתפקיד כזה. אז יאללה, בואו נצלול לעניינים.
אני יודע שאתם רוצים לקבל סט הוראות ברור של "איך אני יכול להיות מנהל מוצר עצמאי בארבעה צעדים קלים" אבל זה לא כל כך פשוט (ומי שאומר שכן מנסה למכור לכם משהו). למה? כי אין אין סט הוראות אחד או דרך אחת ברורה להיות מנהל מוצר עצמאי, אבל בפוסט הזה אני הולך לדבר איתכם על מה המטרה שאתם מנסים להשיג בלהיות עצמאיים, איזה ערך אתם יכולים לתת כפרלינסרים, באיזה פורמטים (סוגי התקשרות) אפשר לעשות את זה.
הצעד הראשון לקראת הפיכה לעצמאי צריך להיות בהגדרת המטרה. למה אתם רוצים להיות פרילנסרים? יכול להיות שאתם רוצים תחושת עצמאות, אולי יותר יציבות תעסוקתית, אולי להרוויח יותר כסף, או סתם לעזוב מקום עבודה מבאס. לאחר שהבנו מה המטרה צריך לראות האם ריאליסטי לצפות שמעבר לעבודת פרילנסינג ישיג עבורינו את המטרה הזו והאם ישנה אולי דרך קלה יותר להשיג את אותה המטרה.
מצידי, המטרה שלי בפוסט הזה היא לעשות קצת סדר, לתת כמה המלצות ואזהרות כדי שמי שרוצה להיות מנהל מוצר פרילנסר יוכל להבין האם זה בשבילו וכמה נקודות של איך להתנהל מול לקוחות. אגב, בפוסט הזה אני משתמש במונחים עצמאי, פרילנסר, ושכיר חרב בלי הבחנה אז לא להתבלבל. אגב, דיברתי על הנושא הזה גם בפודקאסט של שירה "הפרודקט של השכן" אז מי שמעדיף לשמוע קודם מוזמן.
נתחיל באזהרה: להיות עצמאי בכל מקצוע זה קשה. אתה חייב להיות משווק, איש מכירות, מנהל חשבונות, וספק השירות ובסופו של דבר הרבה מהלידים לא הופכים בסופו של דבר לעסקה גם אם עשית הכל מושלם. אז…
איך מתחילים? בתקווה יש לכם כבר מוניטין טוב שיעודד אנשים לקחת אתכם, כמה חברות שמכירות אתכם ומוכנות לקחת אתכם לפרויקט, או חברים שיכולים לפתוח דלתות. אחרת צריך לעבוד יותר קשה בשביל לקבל דריסת רגל בתחום. בשביל להתחיל לעבוד צריך להבין מה ההצעה שלנו ללקוח.
היות ותפקיד ניהול המוצר הוא שונה בכל חברה אז גם סוג העבודה שתבצעו עלול להיות שונה בין לקוח ללקוח. תזכרו שחלקנו מומחי עומק (למשל ממש טובים בכתיבת אפיונים, ניהול תהליך פיתוח, או ביצוע מחקרים) וחלקנו ג'נרליסטיים (שיודעים קצת מכל דבר כדי לפתור משהו מקצה לקצה), וחלקנו מביאים ערך מוסף אחר לשולחן. זה יכול להיות ידע טכני בתחום ספציפי, היכרות עם שוק כלשהו, או קשרים טובים בקהילה כלשהי. העצה הכי טובה שאני יכול לתת לכם היא שתנסו להבין מההתחלה במה אתם יותר טוב כדי שתקחו עבודות שבהן תוכלו לתת ערך מוסף גבוה. ותזכרו: ניהול מוצר זה תרגול מתמשך בכנות, אתם יכולים לשקר לעצמכם לגבי מה אתם יודעים לדלבר, אבל רוב הסיכויים שהלקוחות שלכם לא יקנו את זה לאורך זמן.
סוג העבודה שאתם תעשו:
- עבודת ניהול מוצר ברמה ניהולית – אתם תיצרו מסמכי אסטרטגיה, roadmaps, תבצעו מחקרים בתוך החברה או מחוץ לה ברמה האסטרטגית.
- עבודות ניהול מוצר קלאסית – אתם תבצעו אחד או יותר מהפעילויות הבאות: מחקר שוק, מחקר מתחרים, מחקר משתמשים, תכתבו מסמכי אפיון, תנהלו ספרינטים ותהליכי פיתוח, תתכננו יציאה לשוק, או תנתחו מידע להגיע לתובנות ושיפורים.
- ייעוץ – אתם לרוב לא תעשו את העבודה עצמה אבל תסייעו למי שמבצע את העבודה. זה כולל הכוונה, הסברים, ובמקרים מסוימים עבודה משותפת. ייעוץ לרוב מתבצע מול בעלי מקצוע בכירים כגון ראשי צוותי מוצר, או חברי הנהלה ועוסק בנושאים המקצועיים יותר מאשר בכישורים של מי שאתם עובדים איתו (בניגוד למנטורינג).
- מנטורינג – בניגוד לייעוץ הפוקוס המרכזי פה הוא ההכשרה והלימוד למישהו ספציפי או לצוות ספציפי. העבודה עדיין צריכה להעשות אבל מי שאתם ממנטרים יעשה אותה ואתם שם בכדי להסביר להם כיצד לעשות אותה.
- הכשרות והדרכות – תחת הקטגוריה הזו יש סדנאות, הדרכות, הכשרות והעברות ידע אחרות שאתם תבצעו עבור העובדים של הלקוח. זה יכול להיות בנושא ספציפי כמו סדנת עיצוב, או Design Sprint, זה יכול להיות משהו אחר שבתחום המומחיות שלכם, אני למשל ממש אוהב להעביר סדנאות עמידה מול קהל לאנשי טכנולוגיה או סדנת ניהול מוצר לאנשי תשתיות.
- עבודות נוספות – לפעמים יש הרבה דברים נקודתיים שצריך ואתם הולכים לעשות אותם. למשל לעשות Product Review למוצר לפני יציאה לשוק כשהמנהל רוצה חוות דעת לא מוטה של מישהו חיצוני, לפעמים זה לעשות מחקר מתחרים ממוקד, או פשוט לסגור למישהו שעתיים בלו"ז כדי שהוא יתמקד בדברים שהם לא מצליחים להגיע אליהם בלי זה. יצא לי לעשות גם את אלו ואני נהנה נהם כי הם בדרך כלל שוברי שגרה מאתגרים.
כדי להתקדם חשוב להבין מה סוג ההתקשרות שיהיה לנו עם הלקוח שלנו.
סוגי התקשרות הנפוצים כפרילנסר הם:
- משרה מלאה – אתם מבלים את כל זמנכם אצל הלקוח הזה. במקום תלוש משכורת הוא משלם לכם כסף ואתם מוציאים לו חשבוניות.
- אחוז משרה – אתם מבלים כמות קבועה של שעות אצל הלקוח הזה בתמורה לסכום קבוע שהוא משלם, זה יכול להיות חצי משרה, 80% או כל דבר אחר שתסכימו. אבל לרוב האחוז לא ישתנה והליווי ימשך לאורך זמן.
- פר פרויקט – לפעמים משלמים לכם עבור ביצוע פרויקט ספציפי, זה אומר שאתם סוגרים מראש מה התכולה ומקבלים כסף כשאתם מסיימים אותה.
- לפי שעות / בנק שעות – אתם מגיעים למספר שעות קבוע מראש לבצע את העבודה ומשלמים לכם לפי שעה, יכול להיות שקונים מכם מראש "בנק שעות" ואתם מגיעים למספר השעות הזה או שמזעיקים אתכם במקרה הצורך.
אורי, אתה יכול לתקצר לי את כל זה? כן, יש כמה ארכיטיפים מקובלים בשוק. הם נראים ככה:
הארכיטיפים
- עצמאי לכאורה – אתה עצמאי אבל בפועל אתה שכיר – כלומר, אתה עצמאי אבל יש לך לקוח אחד שאתה מבלה אצלו 100% מהזמן.
- פרילנסר תחת חברת שירותים – יש חברות שמספקות שירותים. אתה עובד מול החברה הזו שעושה את העבודה השחורה של למצוא לקוחות, לסגור חוזים, וכו', ואתה רק מגיע לעבוד אצל הלקוח קצה. אם מה שמפריע לכם בלהיות שכירים זה שאתה מרגישים תקועים במקום עבודה אחד זה יכול להיות פתרון טוב כי זה חוסך הרבה התעסקות ב"מסביב".
- פרילנסר ניהול מוצר מלא – יש לך מספר לקוחות, ואתה מספק להם עבודת ניהול מוצר אמיתית שאתה מבצע. זה יכול להיות ניהול ספרינטים, תיעדוף, אפיון, עבודת מחקר, וכדומה. זה לרוב מה שבאמת מתכוונים אליו כשאומרים "PM as a Service".
- מדריך נודד – הרבה מנהלי מוצר עצמאיים מעבירים הדרכות והכשרות. אני עושה את זה הרבה כי אני מאוד אוהב את זה ומאוד טוב בזה. יש לזה הרבה ואריאנטים, אתם יכולים ללמד במכללה שבדרך כלל מלמדת קהל הטרוגני מאוד (אני למשל מעביר קורסים ב-ProductExperts), אתם יכולים להעביר קורסים ישירות לחברות שמעונינות. היתרון הוא שאפשר להתמקד בנושאים החשובים להם ולהיכנס לעומק הקורה החסרון הוא שזה שוב לרדוף אחרי לקוחות (אני עבדתי עם חברות אשראי, בנקים, חברות פיננסיות, ועוד הרבה).
- היועץ הנוצץ – הרבה מאוד מנהלי מוצר צריכים סיוע, והכשרות בעבודה שלהם. אגב, זה לא אומר משהו שלילי עליהם, זה ממש חכם להתייעץ עם מישהו מנוסה יותר ממך בין אם זה בנסיון כללי או כמומחה לתחום ספציפי וזה יכול לחסוך המון זמן וטעויות. אני עושה גם לא מעט מזה. לרוב מדובר בריטיינר קבוע החל ממפגש שבועי של שעתיים ועד כמה מפגשים בשבוע. המטרה היא העברת ידע והתמחות.
שאלות נפוצות
יש כמה שאלות נפוצות ששואלים אותי שוב ושוב, אז אני רושם אותם פה למרות שעניתי כבר על חלק מהם קודם:
אז אורי, יש לך כמה טיפים?
כן, למען האמת יש לי. אני תמיד אומר שהמהות של ניהול מוצר זה תרגול מתמשך בכנות טוטאלית. תהיו כנים עם עצמכם למה אתם רוצים להיות עצמאים, כמה זמן ומאמץ תוכלו להשקיע בכך, ומה היכולות והחוזקות שלכם. אין סיבה לצאת למסע ללא הבנה של מאיפה אנחנו יוצאים, לאיפה אנחנו מקווים להגיע, ומה המסלול.
אז אתה ממליץ להיות מנהל מוצר עצמאי?
לא. אני ממש לא ממליץ להיות עצמאי. למה? כי זה אומר לעשות המון התעסקות מחוץ לעבודת ניהול מוצר.
איך יוצרים מוניטין כדי שאנשים יקחו אתכם לעבודה?
הדרך הכי נפוצה כיום היא להתחיל פרסם את עצמכם. בימינו זה בעיקר לכתוב בלוג עם תוכן רלוונטי, לפרסם פוסטים מקצועיים ברשתות החברתיות (דגש על לינקדאין), לקחת חלק פעיל בדיונים, ליצור חיבורים וקשרים, ובעיקר להביא ערך לאנשים מסביב בכדי שיכירו ויעריכו את היכולות שלכם.
אני גם רוצה ליצור תוכן! אתה יכול לתת דוגמאות לאנשים שעושים את זה כמו שצריך?
בכיף. תסתכלו על האתר של סיסו עם בלוג ניהול המוצר הטוב בארץ והספר המעולה שהוא כתב, על הפוסטים של בר רחמים, על הציוצים של יניב יעקובוביץ, על הקבוצות WhatsApp של הדס שיינפלד או נועה גנות, על הראיונות של אור אזולאי בטויטר, על הפודקאסט של שירה וינברג הראל, ועל כל מקום שבו אתם מוצאים תוכן מועיל. אתם כמובן יכולים גם להתחנף אלי כדי שאני אזכיר את השם שלכם בפוסטים כאלו 🙂
כמובן שזו רשימה חלקית מאוד, יש עוד הרבה יוצרי תוכן מעולים והנה רשימה יותר ממוקדת של פורומים וקבוצות לצריכה או פרסום של תוכן.
יש גם קבוצת פייסבוק של "מנהלי מוצר עצמאיים", היא לא מאוד פעילה אבל אולי אתם תוכלו להעיר אותה.
מה תצורת העבודה?
עבודת פרילנס מוצר יכולה להיות קבועה לאורך זמן בתשלום קבוע (retainer), יכולה להיות פר פרויקט, או בתשלום שעתי כשצריך משהו נקודתי. ככלל אני ממליץ תמיד ללכת על האפשרות הגבוה יותר. קחו בחשבון שהזמן שאתם משקיעים בלהשיג לקוח כנראה לא ישתנה מהותית בלי קשר אם זה לקוח של חמשת אלפים שקל באופן חד פעמי או לקוח של עשרת אלפים שקל בחודש בריטיינר אז תמיד לנסות ללכת על העסקאות היותר גדולות.
כמה לקחת על שעת ייעוץ?
תמחור זה נושא סופר מורכב ובכנות אני לא מרגיש בנוח לתת פה עצה כללית על דבר כזה. אני מכיר יועצים חסרי ניסיון שלוקחים המון לשעה ואנשי מקצוע מעולים שמעדיפים תעריפים יותר הגיוניים. נתקלתי כבר בכל דבר מ-200 ועד 1000 שקל לשעה. כלל האצבע צריך תמיד להיות שיש הנחה על הזמנות יותר גדולות כדי לעודד לקוחות לקנות את החבילה היותר יקרה ולצמצם שיחות עם לקוחות חדשים שאולי לא יבשילו לפרויקטים נוספים.
לסיכום
כן, אפשר להיות מנהל מוצר עצמאי. לא, זה לא קל. רוצים להתייעץ? אני זמין.
תודה רבה ליניב יעקובוביץ, שירה וינברג הראל, הדס שיינפלד, ויניב ניסים סיסו הדוכסים כולם על תרומתם לפוסט הזה.