איך לאפיין מנהל מוצר?

תפקיד מנהל המוצר בישראל ובעולם הוא תפקיד בעייתי. הסיבה היא שבכל מקום עבודה תפקיד מנהל המוצר מוגדר קצת אחרת וזה יכול מאוד להקשות עלינו מנהלי המוצר ועליכם המנהלים שמחפשים מנהל מוצר לחברה שלכם. המטרה של הפוסט הזה היא לעשות קצת סדר ולהציג דרך שתאפשר לחברות למנהלי מוצר למצוא התאמה. בעיקרון, מנהל מוצר הוא האדם שאחראי על מסלול החיים של המוצר מתחילתו (הגדרת המוצר, ניתוח שוק, צורך) כולל השוק והצד העסקי (בדיקת מתחרים, כדאיות כלכלית, מודל עסקי). דרך תהליך התכנון (זמן ומשאבים נדרשים), ניהול תהליך יצירת המוצר (תיעדוף יכולות, פיתוח, בדיקות). תכנון היציאה לשוק (שיווק, מכירות, ליווי לקוח), קבלת פידבק מלקוחות (ביקורות, בקשות לשינויים, מדדים ושיפורים). עד שמתחילים את כל התהליך מחדש בכדי להוציא גרסה יותר טובה של המוצר. בפועל, מלבד בחברות סטארטאפ בתחילת דרכן, בכמעט כל חברה מנהל המוצר עוסק רק בחלק קטן מהרשימה הזו.

אחת מהדרכים בהן נתקלים בבעיה הזו בחיי היום יום היא כאשר מחפשים מנהל מוצר חדש וקשה להבהיר מה מחפשים. פתרון חלקי לבעיה היה חלוקה של תפקידי מנהלי מוצר לתתי הגדרות, אחת החלוקות הנפוצות היא חלוקה ל-inbound (איפיון הפתרון, ניהול תהליך הפיתוח) ו-outbound (תכנון ויישום יציאה לשוק, פרסום, שיווק, מכירות והצלחת לקוח). זו חלוקה בעייתית כי כל אחד מהתפקידים הוא מאוד רחב ולא ברור באיזה חלקים מנהל המוצר יתמקד בעבודה חדשה.

שיטה אחרת היא יצירת תיאורי משרה חדשים- למשל technical product manager, marketing product manager וכיוצ”ב . זה פתרון נחמד, אבל בפועל לרוב מצביע על אחד מהמיקודים של עבודת מנהל המוצר, אבל לא מפרט איזה תחומי אחריות נוספים התפקיד יכלול.

זו אחת הסיבות שראיונות עבודה למנהלי מוצר מורכבים מהמון שאלות כלליות של המעסיק, שכן הוא צריך להבין באיזה תתי התמחויות של ניהול מוצר המועמד התמקצע בפועל. אבל ראיונות העבודה מלאים גם בשאלות של המועמד, כדי להבין מה יהיה תמהיל העבודה שלו. אני הצלחתי לעקוף את הבעיה הזו כמה פעמים על ידי כך שהלכתי לעבוד בחברות סטארטאפ, שם ברור שמנהל המוצר עושה הכל, מלחפש לקוחות לשיתופי פעולה ותחקור, דרך לקנות שולחנות עבודה באיקאה ועד להרצות בכנסים טכנולוגים על המוצר. מצד אחד זה גרם לי להרגיש כמו חמאה שנמרחה על יותר מדי טוסט, אבל מצד שני זה היה מסלול אינטנסיבי לרכישת המקצוע ואני שמח שעשיתי אותו. קצת כמו שבגיל 19 כבר הקמתי וניהלתי מערכות ייצור כי בצבא נותנים לילדים לעשות דברים כאלו. בעולם הסטארטאפים נותנים לאנשים לעשות דברים שהם לא עשו מעולם כי פשוט אין מישהו אחר שיעשה אותם. אבל בחברות בוגרות יותר, כשאתה יכול להרשות לעצמך, אתה רוצה למצוא את האדם הנכון לכל תפקיד.

הפתרון שאני מציע לבעיה הזו הוא גישה מוכוונת מיומנויות. כל מנהל מוצר מיומן יותר בתכונות מסוימות של המקצוע מאשר באחרות וזה בסדר גמור. אני אדם עם המון ידע ויכולת טכנולוגית, אני מכיר מקרוב מערכות סייבר ובנקאות, אני שוחה במסדי נתונים וניתוח מידע. אבל אני הרבה פחות חזק בבדיקות היתכנות עסקית או הערכת עלויות שיווק מכיוון שאין לי היסטוריה של עשרים שנה בתחום העסקי וכן יש לי בתחום הטכנולוגי. במקביל לכל מקום עבודה יש את הצרכים השונים שלו,  חברה גדולה עם צוות פיתוח מבוסס שרוצה לעסוק בחדשנות פנימית לא צריכה מנהל מוצר שטוב בניתוח שוק או בניהול תהליך הפיתוח, פרויקט ממשלתי שעוסק בקידום חברתי לא צריך מישהו שמבין לעומק שיווק כי קהל היעד שלו הוא קהל שבוי ומוגדר היטב. התוצאה בפועל היא שהרבה מנהלי מוצר שאני מכיר לא מגיעים לניצול הפוטנציאל שלהם כי אין הלימה בין היכולות שלהם לצרכי הארגון שהם עובדים בו.

אז איך מתקדמים? שיטת ליפשיץ להגדרת מנהל המוצר. השיטה מורכבת משבע קטגוריות שהן שבעת השלבים של פיתוח מוצר מאפס, כאשר כל מנהל מוצר מגדיר את מפרט היכולות שלו וכל חברה מגדירה את מפרט הצרכים שלה. ככה הרבה יותר קל למצוא התאמה.

שבעת שלבי ניהול המוצר בפרדיגמה הזו הם:

(1) אפיון מוצר (ניתוח צרכי השוק, ניתוח יכולות תחרותי, תשאול לקוחות, סגמנטציה, אפיון פתרון)

(2) הערכות עסקיות (ניתוח גודל שוק, פוטנציאל גדילה, אפיון מודל עסקי, אסטרטגיית כניסה)

(3) ניהול פרויקטים (הערכות זמנים, ניהול גאנט, תיאום בין מחלקות שונות)

(4) עיצוב ואפיון (כתיבת מסמכי איפיון, עיצוב ממשק וחווית משתמש, איסוף דרישות)

(5) ניהול תהליך הפיתוח (עבודה ב-agile, תיעדוף פיצ’רים, ניהול בדיקות)

(6) ניהול היציאה לשוק (שיווק, פרסום, פריסת הפתרון, הרצאות טכניות, תיעוד)

(7) ניתוח שימוש (משובים, ניתוח שימוש, A/B testing)

כל מנהל מוצר מגדיר את רמת הידע שלו בכל שלב מ-0 עד 3 על פי המפתח הבא: 0 –  אינני מכיר ולא עסקתי בתחום זה, 1 – אני מכיר מלימודים, עבודה מעטה או מצפייה במישהו אחר את הקטגוריה, 2 – יש לי ניסיון פעיל בביצוע הקטגוריה הזו, 3 – קטגוריה זו היא ההתמחות שלי. לאחר תיאור רמת הידע הרלוונטית נכתוב בסוגריים באיזה תפקיד או מקום רכשנו את הידע הזה. 

על מנת שתהיה הלימה בין התפקיד לעובד, כל חברה תגדיר עד כמה הקטגוריה הזו רלוונטית לעבודת מנהל המוצר במשרה שהם מחפשים: 0 – מנהל המוצר לא יתעסק בנושא זה. 1 – מנהל המוצר צריך להיות מודע לנושא אבל מישהו אחר יעסוק בקטגוריה, 2 – ידרש ניהול או עבודה של מנהל המוצר בתחום זה אך בשיתוף עם עובד אחר בעל התמקצעות טכנית בנושא, 3 – תחום זה יהיה תחת אחריותו הבלעדית של מנהל המוצר.

נושא נוסף שחשוב מאוד לעיתים למנהלי מוצר הוא היכרות עם עולמות תוכן ספציפיים. יכול להיות שיש לך שנות ניסיון בניהול מוצרים טכנולוגים בתחום הבנקאות, אבל אם תעבור לניהול מוצר בתחום פיתוח מערכות רפואיות תופתע מאוד מדרך ההתנהלות של התעשייה. זו אחת מהסיבות שהיכרות וניסיון בעולם תוכן עסקי מסוים נחשב למכפיל ערך עבור מנהל מוצר. 

אם ננסה ליצור פרופיל לדוגמה של מנהל מוצר, כולל עולמות התוכן שהוא התנסה בהם נגיע לתוצאה דומה לזו:

(1) גילוי מוצר ++ (עבור חברת שקר כלשהו בע”מ)

(2) אפיון עסקי + (במהלך קורס מנהלי מוצר באקדמיית א’)

(3) תכנון וניהול פרויקטים ++ (במהלך שירותי הצבאי בתפקיד כזה)

(4) עיצוב ואפיון +++ (עבור חברה א’, ב’ ו-ג’ אחזקות)

(5) ניהול תהליך פיתוח +++ (עבור בנק ה’, ח’ טכנולוגיות בע”מ)

(6) ניהול יציאה לשוק  (ללא ניסיון)

(7) ניתוח שימוש ++ (עבור חברת האפליקציות ש’)

היכרות עם עולמות תוכן: 

אבטחת מידע +++ (חברה א’)

עולם הפיננסים וספציפית סחר אלקטרוני ++ (בנק ה’)

שיטה זו מאפשרת לנו להבין מהר מאוד מה תחומי ההתמחות של מנהל מוצר מסוים ולראות האם יש בינינו התאמה. כמו כן, השיטה מקלה עלינו להבחין בדגלים אדומים, כמו מועמדים שמסמנים 3 בכל הקטגוריות, או מועמד שמסמל 2 בקטגוריה מסוימת אבל לא מציין באיזו חברה הוא היה אחראי על הנושא.

שימוש בשיטה הזו יקל מאוד על מנהלי מוצר להציג את המיומנויות שלהם למעסיקים פוטנציאליים ועל חברות המעוניינות למצוא מנהלי מוצר לפרט מה פרופיל העבודה שהם מחפשים. כמו שכל מנהל מוצר יגיד לכם, הצעד הראשון בלהבין מהו המוצר שלכם הוא להבין מה אתם צריכים שהוא יעשה עבור הלקוח שלכם. על ידי שימוש בשיטה שהצעתי פה, חברות יוכלו להבין בקלות מה החוזקות והחולשות של מנהל מוצר ספציפי ומנהלי מוצר יוכלו להבין בדיוק מה העבודה שהחברה מציעה להם. אני מקווה שזה יעשה לכולנו יותר סדר ויהפוך אותנו, מנהלי המוצר, למוצר הרבה יותר קל לצריכה על ידי קהל היעד שלנו. אחרי הכל, היעד של כולנו הוא product market fit.

נעים מאוד,

אורי ליפשיץ.