צעדים ראשונים בהעברת קורס בלמידה מרוחקת

אני מלמד קורס ניהול מוצר שלוש פעמים בשבוע במכללת Experts ברמת גן. הנחת העבודה היתה שהלימודים יהיו פרונטלים, בכיתות קטנות של עד 15 איש, עם התמקדות על פרקטיקה. מערכי השיעור שכתבתי כללו הרבה דיונים בכיתה, תרגילים הדדיים והפעלות כיתתיות. הקורונה שינתה הרבה מהנחות היסוד שלי בגלל שחלק מהסטודנטים נכנסו לבידוד או פחדו להגיע וההתמודדות היתה סדרה אינסופית של שיפורים הדרגתיים. אני רוצה לחלוק חלקים מההתמודדות הזו כדי שאתם, אם אתם מתמודדים עם בעיות דומות, אולי תוכלו לקבל רעיונות איך לקצר את תהליך ההתאמה שלכם. מזכיר לכם שהמתודולוגיה של תהליכי שיפור ביצועים (שזה מה שעשיתי למחייתי במשך עשור) תמיד נראית זהה: מודדים את כל הרכיבים בתהליך, מזהים את הרכיב הכי בעייתי, משפרים אותו, מודדים מחדש, מוצאים את הרכיב שעכשיו הכי בעייתי, משפרים אותו, וכן הלאה עד שכל התהליך מגיע לרמה סבירה.

הדבר הראשון שעשינו כשסטודנטים התחילו לא הגיע היה לפתוח שיחת זום, להקליט עם המצלמה של הלאפטופ רק כדי שהם יוכלו לראות ולשמוע מה קורה. פתרון MVP קל ופשוט. היה חשוב לי שהאנשים שבבית ב-Zoom יוכלו לראות גם אותי ולא רק את המצגת או שיתוף מסך, אני מאמין שזה מקל על הנתק שיש כשרואים משהו במחשב. לראות מישהו שמדבר ופונה ישירות אליך מחזיק יותר פוקוס ממצגת עם סאונד מעליה.

הבעיה הראשונה היתה הסאונד. את זה פתרתי בקלות כי היה לי בבית מכשיר הקלטה מעולה (Zoom H5) שחיברתי למחשב ומייד שודרגנו לאיכות סאונד הרבה יותר טובה. 

עכשיו עלתה סוגייה אחרת. המצלמה של הלאפטופ לא קלטה את המצגת בצורה ברורה. כפתרון מיידי התחלתי לשתף את ה-PDF-ים של המצגות לפני השיער במקום אחרי כדי שמי שמתחבר מרחוק יוכל להסתכל ב-PDF במקום במצגת. אבל ידעתי שאני שנצטרך לתת פתרון יותר טוב.

סוגייה נוספת היא שאני משרטט על הלוח ואת זה לא ראו טוב בכלל. אז עשינו ניסוי, גררתי לכיתה מצלמת רשת קצת יותר טובה מהבית וחצובה (טוב שהיה לי את כל הדברים האלו מוכנים בבית במדף ה-"יום אחד אני אתחיל vlog"). השידרוג הזה הוביל לכך שראו אותי ואת הלוח יותר טוב ושקיבלתי יותר מרווח תנועה. שזה כלי ממש חשוב בשביל למקד מחדש תשומת לב. הפתרון הזה חייב עוד מחשב כדי למקם את מצלמת הרשת יותר טוב ולתפעל את כל ההקלטות.

עכשיו חזרנו לבעיית הסאונד. כי אורי שחופשי לנוע בכיתה הוא אורי שלא נשאר ליד המיקרופון. המכללה מצידה רכשה מיקרופון דש כדי שאפשר יהיה לשמוע אותי בכל מקום, ואני מצידי ממש הקפדתי לכבות אותו כל פעם שהלכתי לשירותים (להימנע מבעיות כאלו). אני חייב להוסיף פה הערה, לי יש לא מעט ניסיון בעבודה עם מיקרופון ומיקרופוני דש, אם לכם אין אז חשוב להתרגל (לזכור להדליק ולכבות, להניח את הכבלים מתחת לבגד שלא יסתבך בכלום, לעשות בדיקת סאונד לפני כל הקלטה, לבדוק בטריות וכו).

עכשיו שהיה גם סאונד טוב וגם איכות תמונה טובה השידרוג הבא היה עניין של תאורה. זה נכון שתאורת ניאון היא לא מחמיאה במיוחד אבל היא גם מקשה לראות דברים ובייחוד לוח שמשרטטים עליו. פה המכללה פינקה ורכשה רינג תאורה על חצובה מוצלח במיוחד.

WhatsApp Image 2020-08-04 at 18.02.09
שני לפטופים, מצלמת רשת, חצובה, מיקרופון דש ועמוד תאורה. (צילום: תומר סהר)

אגב, חשוב לי לציין שמייד כשראינו את השיפור בכל אחד מהשלבים הראשונים המכללה רכשה את כל הציוד שהזכרתי בגרסאות יותר מתקדמות והמירוקופון דש והתאורה היו רעיונות מצוינים שלהם. זה כמובן לא אומר שאתם לא יכולים להשיג שיפורים בתקציב הרבה יותר נמוך או באמצעים מאולתרים אבל זה תמיד עוזר כשהארגון שאתם נמצאים בו תומך במה שאתם עושים.

לגבי שינויים באיך שאני מלמד להתאמה לזום. לא עשיתי יותר מדי עדיין, היו יותר מדי עניינים דחופים לטפל בהם קודם. אבל אני עובד על זה כל הזמן. חלק מהשינויים שבנתיים עזרו היו להקפיד לפנות גם אל האנשים שבזום, בעיקר להזכיר להם שמבחינתי הם חלק מהשיעור וכשיש תרגילים בכיתה לבקש ממי שבבית לפתור אותם גם. שאלות ובקשות ממי שבבית נשלחים כהודעות טקסט בקבוצת ה-WhatsApp של הקורס, כדי שאם אני לא שם לב להודעות בקבוצה אז סטודנטים אחרים מהכיתה יכולים להרים יד ולשאול במקום מי שבבית. לטעמי לשמור את התקשורת בפורום שכולם חלק ממנו מחזק את התחושה שכולם נמצאים במרחב משותף גם אם הוא וירטואלי. הוספתי יותר תרגילים שלא מערבים אינטראקציה בין סטודנטים כדי שסטודנטים שבבית יוכלו לתרגל גם במהלך השיעור ויותר תרגולים בכלל. 

אני אשתדל להמשיך לעדכן את הפוסט הזה בכל פעם שאני מוצא עוד שיפורים שעובדים. Stay tuned.