הניצחון הוא בתוך הנדן (Saya no Uchi)

לפני הרבה שנים התאמנתי באיאיידו, שזה, למי שלא מכיר, אומנות הלחימה עם קטאנה. למדתי אצל שני סנסיי מעולים, הראשון היה בחור גבוה ושרירי בשם יורם והשני היה בחור נמוך ושרירי בשם יוסי. השיעורים הללו לימדו אותי הרבה על לחימה בחרב והמון על עצמי. 

אחרי כמה שנות אימונים בזמן שטיילתי ביפן קניתי לי חרב אימונים בהתאמה אישית מחרש חרבות. היא היתה חרב יפייפיה, קראתי לה וינונה על שם האקדח של ג'והן קרייטון מסדרת הטלויזיה Farscape שמאוד חיבבתי בזמנו.

וינונה

כשאתה קונה חרב החרש מתאים את האורך של הנשק לגובה שלך. בין השאר כדי שתוכל למקסם את יתרון הגובה שלך. חרב ארוכה יותר מגיעה רחוק יותר. היות ואני ממש גבוה החרב שלי היתה מאוד ארוכה. הלהב של וינונה הוא בערך 82 סנטימטר ויש עוד 27 סנטימטר לידית. זה הרבה חרב.

כשחזרתי מיפן הלכתי לאימון השבועי שלי אצל סנסי יוסי. עשיתי אימוני שליפה שזה אימון מאוד בסיסי אבל חשוב, בייחוד כשאתה משתמש בנשק חדש. שליפת החרב היא חלק מאוד מהותי ביאידו. בגלל שהשליפה תמיד זורמת לפעולה. ביאידו הנחת המוצא היא שאתה מותקף בהפתעה ואתה חייב לחסום או לתקוף בלי שניה של היסוס, אין זמן להתלבט. קבלת ההחלטה, השליפה, והפעולה מתרחשים בו זמנית.

יוסי כל הזמן תיקן את השליפות שלי. זה מאוד תיסכל אותי. הייתי כבר אחרי כמה שנות אימונים ושליפה נכונה עם חרב העץ שלי כבר עבדה על זיכרון שריר. אבל המעבר מחרב עץ לחרב אמיתית הוא לא קל, יש קצת יותר משקל והרבה יותר חשש. אחרי שעה של אימונים וניסיונות עדיין לא הצלחתי לעשות שליפה מדויקת. 

התלוננתי לסנסיי שכנראה עשיתי טעות עם וינונה. "החרב ארוכה מדי. אני לא יכול לשלוף אותה כמו שצריך". יוסי אמר לי שהחרב לא ארוכה מדי. אני התעקשתי.

אחרי שהוא ביקש רשות, הוא לקח את החרב שלי שהיתה גדולה עליו בכמה מידות, חגר אותה, ושלף אותה בתנועה כל כך חלקה ואלגנטית שמזל שלא מצמצתי כי הייתי עלול לפספס את הלקח הזה.

הניצחון לא קשור לחרב, הוא הסביר לי, הניצחון הוא בנדן. 

במרוצת השנים גיליתי שזה פתגם יפני עתיק: "Saya no uchi de katsu" או בעברית "הניצחון הוא בתוך הנדן". לרוב מקצרים את הביטוי ל-"Saya no uchi", כלומר "בתוך הנדן". לקח לי הרבה שנים להבין מה זה אומר. כשאנחנו אומרים שהניצחון הוא בתוך הנדן הכוונה היא שהשאיפה שלנו היא שצריך לנצח לפני שאנחנו בכלל שולפים את החרב, לפני שיש קרב בכלל, שאם היינו חייבים לשלוף את החרב על מנת לנצח אז כבר הפסדנו. 

לפתגם הזה יש משמעויות פרקטיות. אחת מהן, זו שסנסיי יוסי הדגים לי, הייתה להיות מוכן מראש. הסנסי שלי השקיע שנים של אימונים על מנת שכשהוא יצטרך לשלוף חרב הוא יוכל לעשות את זה בצורה מושלמת לא משנה אם הוא צריך לשלוף חרב קצרה מדי או ארוכה מדי. הוא ידע שהוא יצליח לשלוף את החרב עוד כשהחרב שלי היתה בתוך הנדן שלה. Saya no Uchi מדבר על להכין את עצמך למצבים לפני שהם מתרחשים.

משמעות נוספת היא לתכנן מראש את מה שאתה הולך לעשות כדי שיהיה לך את כל היתרונות האפשריים שאתה יכול להשיג. אם אתה מצטייד מראש עם הציוד הנכון, כורת בריתות עם בני הברית הנכונים, ובוחר את שדה הקרב שמשחק לטובתך אז הסיכוי שלך לנצח גדל. ניסח את זה יפה סאן טזו כשכתב "הלוחמים המנצחים קודם כל מנצחים ואז יוצאים לקרב, הלוחמים המובסים, קודם יוצאים לקרב ואז מפסידים" ("Victorious warriors win first and then go to war, while defeated warriors go to war first and then seek to win"). חשיבה מראש, תכנון מפורט, ולוגיסטיקה הם המרכיבים האמיתיים של ניצחון.

משמעות נוספת שלמדתי היא שאם הצלחתי לקבל את מה שראיתי מבלי להיכנס לעימות אז ניצחתי. גם אם א אחד לא מודע לכך שהיה פוטנציאל למאבק. בעברית פשוטה היינו קוראים לזה לסגור את הדברים מראש.

אני מחפש כל הזמן הזדמנויות ליישם את העקרון הזה בחיים שלי. גם כאדם פרטי וגם כאיש מקצוע. לפעמים כשאני מעביר הרצאה באודיטוריום גדול ואני רוצה שהקהל ישב מקדימה אני לוקח חתיכת חבל ו-"סוגר" מראש את השורות האחרונות. 90% מהקהל מדלג על השורות האחרונות וממלא את השורות הראשונות. למה להיכנס לעימות של "בבקשה תעברו קדימה" במקום לנצח מראש? 

כשאני רוצה לקדם פרויקט חשוב בחברה אני יושב מראש עם כמה שיותר מראשי הצוותים הרלוונטיים על האיפיון, מקבל מהם פידבק, ומעדכן את תוכנית הפעולה ככה שהם כבר יהיו מרוצים. כדי שכשנגיע לפגישה שבה מציגים את הפרויקט אני אדע שרוב הנוכחים בפגישה כבר תומכים בפרויקט. ובמקרה שכן עולות התנגדויות לפרויקט המוצע – אני יודע שיש לי בני ברית שיתמכו בהתקדמות הפרויקט. 

להקשיב לעקרון של Saya no Uchi זה גם כלי נהדר ללמידה. בכל פעם שאני מוצא את עצמי במצב של עימות עם מישהו אחר או בסיטואציה של עבודה לחוצה ולא צפויה אני חושב לעצמי "איך הייתי יכול להשיג את המטרות שלי בלי כל המאבק הזה?". שלא תבינו לא נכון, אני יודע שלהישאר ער כל הלילה ולנהל שחזור של אתר לקוח יכול לתת המון תחושת סיפוק בבוקר אם הצלחתם, אבל אסור לשכוח – המטרה תמיד היתה צריכה להיות איך למנוע מהמצב הזה להתקיים מלכתחילה.

לסיכום, אז אם אתם רוצים ללמוד איך לשלוף קטאנה ולהילחם, אני מאחל לכם הרבה בהצלחה ואיגוד הקנדו והאיאיידו הישראלי יוכל לעזור לכם עם זה. שימוש בקטאנה זו אומנות לחימה נהדרת. 

אבל אם אתם רוצים לנצח, אתם צריכים בעיקר ללמוד איך להשאיר את החרב בתוך הנדן.