הערה: המטרה של הפוסט הזה הוא לעזור למנהלי מוצר להתכונן ולהצליח בראיונות עבודה כדי למצוא משרה. הפוסט הזה נבנה משאלות שסטודנטים ועמיתים התייעצו איתי לגביהם לאחר ראיונות. אם נתקלתם בעוד סוגיה שאתם חושבים שתוכל לסייע למנהלי מוצר אחרים אז דברו איתי ב uri@optareconsulting.com ואני אעדכן את הפוסט. תודה.
הערה 2: חלק מהתשובות כתובות בלשון זכר וחלק מהתשובות בלשון נקבה. זו אינה טעות.
כיועץ עצמאי אני כנראה מתראיין יותר ממנהל המוצר הממוצע. בעבר הייתי מתראיין לפני כל פרויקט עם לקוח חדש. היום רוב הלקוחות שלי מגיעים מהמלצות אז לפעמים אנחנו מדלגים על ראיון מקצועי אבל זה לא אומר שלא עושים ראיון אישי. למה? כי כל מנהל מוצר מגיע עם חוזקות שונות ולא כל פרויקט צריך את אותו מנהל מוצר. אני למשל מנהל מוצר מאוד טכנולוגי ולכן בפרויקטים שהפוקוס העיקרי שלהם זה שיווק או פרסום אני לא האדם המתאים לתפקיד, בפרויקטים שבהם יש כבר הרבה חוזק טכנולוגי וצריך מישהו שממוקד ניהול או כשמצפים ממנהל המוצר גם לעצב בעצמו את כל ה-UI/UX אני רק חצי מתאים. לכן לעיתים קרובות חיפוש משרה כמנהל מוצר זה אתגר לא קטן.
קחו בחשבון שחלק מההמלצות שאני כותב פה לא יהיו נכונות לכל סיטואציה. יש משרות יותר בכירות ויש פחות, יש משרות יותר טכניות ויש משרות פחות ויש משרות שדורשות ידע או ניסיון בתחום מסוים ויש שלא. בררו מה נדרש והתאימו את עצמכם למצב.
איך להתמודד עם לחץ בזמן בראיון
חלק מהסטודנטים שלי אומרים לי אחרי ראיונות שהם מרגישים שהראיון לא הלך טוב כי הם היו לחוצים. אז הנה סוד קטן: המראיין שלכם רוצה שתצליחו. הוא רוצה להפסיק לראיין אנשים ולחזור לעבודה שלו והוא רוצה למצוא מישהו שיתאים לתפקיד. המטרה של ראיון עבודה היא לא “להשיג את העבודה”, כמו שהמטרה של ניהול מוצר היא לא “ליצור מוצר”. המטרה של ראיון היא לעבוד ביחד כדי לגלות אם יש התאמה בין התפקיד לבינכם כמנהלי מוצר, בדיוק כמו שניהול מוצר טוב מתמקד בליצור product-market fit.
בכל מקרה ברמה הפרקטית, בהמשך הפוסט הזה אני מציין מבנה סטנדרטי לתשובה בראיון (תחת “איך בכלל מתחילים לענות?”). תלמדו ותתרגלו את המבנה הזה וזה יקל עליכם להתמודד עם השאלות המלחיצות.
איך להתמודד עם חוסר ודאות
להיות מנהלת מוצר זה לחיות באחוז גבוה של חוסר ודאות. כששואלים אתכן שאלה מקצועית בראיון הדבר האחרון שאתן צריכות לעשות זה לענות. קודם כל, קחו רגע לחשוב על השאלה ולשאול שאלות הבהרה. המטרה של שאלות ההבהרה היא להקל על עצמכן על ידי קבלת מידע נוסף והגדרת גבולות גזרה. ביקשו מכן לתכנן אפליקציה? שאלו מי קהל היעד? האם יש אילוצי פלטפורמה? רק מובייל או גם אתר? לכמה משתמשים אנחנו מצפות?
החיפוש אחר תשובות ומידע ונסיון לדייק את התוצר הרצוי הוא בליבו של המקצוע שלנו.
אם נתתם תשובה – נכשלתם, הציגו את תהליך המחשבה שלכם
חלק מהותי מהמטרה של ראיון עבודה בעולם ניהול המוצר הוא לאפשר למראיין להבין את דרך המחשבה שלכם. אם נשאלתם שאלה, למשל “איזה פיצ’ר הייתם מוסיפים לווטסאפ?” ואתם עונים “יכולת להגדיר לעצמי שם שונה בתוך קבוצות שונות” בלי להסביר את ההיגיון מאחורי התשובה אתם רק מקשים על המראיין שלכם להבין איך היכולות שלכם כמנהלי מוצר באו לידי ביטוי בתשובה הזו. יהיה הרבה יותר מועיל אם תסבירו למה הפיצר הזה מועיל לקהל היעד של האפליקציה ופותר להם בעיות אמיתיות, ואיך הפיצ’ר הזה משפיע לטובה על המדדים של החברה. למשל “חלק מהבעיה של ווטסאפ היום היא ההתערבבות של החיים הפרטיים והעסקיים. אני למשל הייתי רוצה שבקבוצה של הגן של הילד שלי יופיע השם “אורי, אבא של רעם” בעוד שבקבוצה של העבודה יהיו לי יותר נוח כ-“אורי ליפשיץ, מנהל מוצר, מחלקת אופטימיזציה”. זה יאפשר למשתמשים לנצל יותר טוב את הפלטורמה בהיבטים שונים של החיים”.
איך בכלל מתחילים לענות על שאלה?
כמו בכמעט כל דבר אחר בחיים, גם למענה לשאלות בראיון יש best practice. הגישה שאני ממליץ עליה היא מאוד פשוטה ומורכבת משלושה חלקים מרכזיים:
- מיסגור הבעיה (framing): דבר ראשון למסגר את הבעיה שאנחנו צריכים להתמודד איתה כדי לוודא שאנחנו עונים על השאלה שהמראיין התכוון. זה אומר לנסח מחדש את השאלה באופן בהיר וממוקד, לשאול שאלות מנחות בשביל לסמן לעצמנו גבולות גזרה, לציין הנחות ייסוד שאנחנו מניחים, ולהגדיר את הגישה הכללית שלנו לגבי כיוון לפיתרון. חלק מהאנשים גם מציגים בשלב הזה את תהליך העבודה שהוא הם הולכים לענות.
- לתת תשובה (answer): הדבר השני שנרצה לעשות זה לענות על השאלה. מה שבדר”כ יותר קל אחרי שוידאנו מה הבעיה, מי המשתמשים ומה גבולות הגזרה. כחלק מהתשובה נעשה סיעור מוחין, נרשום כמה פתרונות, נציין עבור כל אחד יתרונות וחסרונות ובסופו של דבר נבחר פיתרון אחד ליישום ונפרט אותו. בתשובה נכלול גם את המדדים (KPIs) שנשתמש בהם כדי לבדוק האם אנחנו בדרך הנכונה.
- השגות (disclaimer): חלק שלישי ואחרון הוא לסכם איזה מידע היינו רוצים לחקור עוד כדי לוודא את התשובות שלנו, ננסה לחשוב על בעיות אפשריות ואיך להתמודד איתן, ונגדיר מה אנחנו לא ניישם בפיתרון שלנו כדי לחסוך בזמן ומשאבים.
שלושת הצעדים הללו יתנו לכם בסיס טוב לתשובה מלאה. המבנה הזה גם עוזר לנו לפעול בתהליך עבודה מסודר שמוודא שלא נשכח אף אחד מהדברים החשובים. אני ממליץ ללמוד בעל פה את המבנה הזה (או בראיון זום לפתוח אותו לידכם כדי שתוכלו לעבוד שלב שלב) כדי שלא תשכחו כלום.
כבר היה סטודנט שאמר לי פעם שהוא מרגיש שזה קצת רמאות והתשובה שלי היא ממש פשוטה: זה לא. המבנה הזה הוא checklist שמטרתו לעשות עבודה מסודרת בזמן של לחץ ולוודא שעברתם על כל הדברים החשובים. מנהל מוצר שלא מגדיר לעצמו נהלי עבודה מסודרים הוא מנהלי מוצר שלא לומד מלקחי העבר. אין טעם להמציא את הגלגל מחדש. ואגב, אם אתם לא יודעים על מה אתם מדברים, אז המבנה הזה לא יעזור לכם. בסופו של דבר התוכן של התשובה הוא מה שחשוב.
איך להתמודד עם שאלות תיעדוף?
אחד מהדברים הכי חשובים שמנהלות מוצר צריכות לעשות זה תיעדוף. האם להשקיע משאבים עכשיו בעבודה על תיקון באג חדש? על הפיצ’ר הגדול ללקוח האסטרטגי? או על שלושת הפיצ’רים הקטנים שיעשו הרבה לקוחות מרוצים?
הנה הסוד: אין תשובה נכונה. יש רק שני דברים חשובים: לענות תשובות שמבוססות על המידע שיש בידינו ולהציג תהליך קבלת החלטות מסודר.
בשיטת העבודה שלי אני תמיד מחלק את התיעדוף לשלוש שאלות לגבי על אחד מהאלמנטים לתיעדוף: מידת ההשפעה, רמת דחיפות, ועלות.
- מידת ההשפעה (impact): עד כמה הביצוע או דחייה של הפעילות ישפיעו על החברה והלקוחות שלי? האם יישום של הפעילות יגרום להצלחה של עסקה גדולה? האם זה יגרום אושר להרבה משתמשים?
- רמת דחיפות (urgency): כמה דחופה הפעילות? האם דחיית הפיתרון בזמן מה יגדיל את הבעיה? האם יש מגבלת זמן שלאחריה ההשפעה פחות כדאית, כמו למשל הוצאת פיצר חדש שיגדיל מכירות לפני חג או תקופת sales?
- עלות (cost): האם זה לוקח חצי יום עבודה וסגרנו? או שבוע? או חודש? או שצריך בכלל לעשות מחקר לבדוק האם זה אפשרי?
אחרי שהשגתן את כל המידע האפשרי, ותיעדפתן את כל האלמנטים לפי אותם קריטריונים אז התשובות בדרך כלל יציגו את עצמן באופן דיי ברור.
כמובן שיש עוד מיליון שיקולים נוספים, כמו הסטטוס של החברה, מה היעדים העסקיים שלנו, מצב המתחרים וכיוצ”ב. אבל בלי בסיס שמאפשר לנו לעשות השוואה אמיתית לא נוכל לתעדף. חשוב לזכור שכל אחד מהשיקולים האחרים יכול להיכנס כפרמטר בתוך המדדים שציינו.
איך לסיים את התשובה שלי?
צאו מנקודת הנחה שהתשובה שנתתם היא לא נכונה. למה? כי קיבלתם שאלה לפני כמה דקות ולא היה לכם באמת זמן לתכנן או לאסוף מידע מדויק. ולכן אני תמיד ממליץ לסיים בהסתייגות. אחרי שנתתי את התשובה לשאלה ששאלו אותי אני מסביר איך הייתי משנה את התשובה שלי אם זה היה פרויקט אמיתי והיה לי יותר זמן. הסתייגות לדוגמה יכולה להיות “אבל ברור שזו לא תשובה מדויקת, אם הייתי באמת מעצב אפליקציית ניהול נסיעות עסקיות אז הייתי מראיין את המנהלים להבין מה הסוגיות שבאמת מפריעות להם, אוסף נתונים יותר מדויקים על שווי השוק של התחום, עושה מחקר מתחרים יותר מקיף ומתאים את העיצוב שלי בהתאם”.
איך להתמודד עם מבחני בית?
כבר כתבתי פוסט על מבחני בית לראיונות ניהול מוצר, אז אני לא רוצה לחזור עליו. אבל אני ממליץ לעבוד עם התבנית ששיתפתי שם כדי לוודא שאתם מתייחסים לכל הנושאים ולא מפספסים משהו חשוב.
מה זה שאלות התנהגותיות (behavioral)? ולמה שואלים אותן?
שאלות התנהגותיות כמו שהשם מרמז הן שאלות על דרכי ההתנהגות שלכם ודרכי ההתמודדות שלכם עם בעיות. שאלות כגון “ספר לי על אי הסכמה שהיתה לך עם מנהל בעבר ואיך התמודדת איתה?”. המטרה היא להבין איך תתמודדו עם בעיות עתידיות והאם אתם מתאימים לתרבות הארגונית של החברה. אפשר לכתוב ספרים שלמים (וכבר כתבו) על איך לענות על שאלות כאלו אבל אני מרגיש שזה פחות נוגע לתחום המקצועי של ניהול מוצר ושאני פחות סמכות לענות לגבי הנושא. מה שאני כן ממליץ זה לעבור על רשימה של שאלות כאלו ולהכין תשובות מוכנות כדי שלא תילחצו באמצע הראיון מהשאלות. הנה רשימה טובה של שאלות התנהגותיות, תעברו עליהם ותענו על מנת שתהיה מוכנים.
מה להגיד אם פיטרו אותי מהעבודה הקודמת?
שוב, סוגייה שלא ממש קשורה לניהול מוצר אבל מספיק חשובה לנושא של ראיונות שאני כן רוצה להתייחס אליה. אני ממש ממליץ על הפוסט “איך להתראיין אחרי פיטורים” מהבלוג המעולה מאיה כותבת אלגוריתמים שמדבר על הסוגיה הזו בתוך עולם ההי-טק הישראלי. כמו כן יש בבלוג ההוא כמה פוסטים נהדרים בנושא של ראיונות עבודה (“איך להתראיין בלי להתייאש“, “איך קיבלתי חמש וחצי הצעות עבודה בלי להיות נינג’ה, תותח או תמסח“).
האם אפשר להתכונן לראיון שלי מראש?
כן. יש כמה דרכים ממש יעילות:
- לפתור שאלות מראש: יש מגוון של אתרים של שאלות לדוגמה. אני ממליץ על tryExponent ועל iGotAnOffer. שימו לב שבחלק מהאתרים יש תשובות לדוגמה ששווה לעבור עליהן אחרי שפתרתן.
- ראיונות לדוגמה (mock interview): תפסו לכם חבר או חברה. קבעו שעה וחצי לשיחה ותעשו ראיון דמה. חצי שעה ראשונה אתם תשאלו שאלות ובחצי שעה השניה הם ישאלו שאלות. תנו אחד לשני פידבק על הראיונות שלכם. מן הסתם זה יהיה יותר יעיל אם תוכלו לעשות את זה עם מנהל מוצר או מגייס מנוסה שיוכלו לתת פידבק יותר ממוקד אבל זה סתם לעבור את ההתנסות יהיה מועיל.
לסיכום
המטרה של ראיון עבודה היא לא “להשיג את העבודה”, בדיוק כמו שהמטרה של ניהול מוצר היא לא “ליצור מוצר”. המטרה של ראיון היא לעבוד ביחד עם המראיין כדי לגלות אם יש התאמה בין התפקיד לבינכם כמנהלי מוצר, בדיוק כמו שניהול מוצר טוב מתמקד בליצור product-market fit כדי שהמוצר שיצא בסופו של דבר יצליח. שיהיה לכולכם המון בהצלחה.
נעים מאוד,
אורי בר ליפשיץ.
