אחד מהחסרונות של להעביר הכשרות למאות מנהלי מוצר במערכת הביטחון זה שלא משנה באיזה אירוע מזמינים אותי לדבר – אני חייב להכין הרצאה חדשה. כי בסבירות גבוהה הרבה אנשים בקהל כבר שמעו את ההרצאות הקודמות שלי. איך אני מתמודד עם זה?
ובכן, למזלי, אחד היתרון של להעביר הכשרות למאות מנהלי מוצר במערכת הביטחון זה שאני כל הזמן שומע מאנשים על הבעיות והקשיים שהם חווים וכתוצאה מכך מבין מה יכול לעזור לאחרים לא ליפול באותן הטעויות.
לכן כשהוזמנתי לדבר השבוע באירוע של המוצרייה בנושא "מרעיון למציאות – איך נוצר ערך אמיתי" החלטתי לדבר על הטיות קוגניטיביות, או בשפה יותר בוטה "איך ההטיות של המוח שלנו הורס את המוצרים שלנו".
לדבר על הטיות קוגניטיביות זה קל. הכי קל בעולם. כמה קל? אפילו לא צריך AI. פשוט לכו לויקיפדיה, תעתיקו את רשימת ההטיות הקוגניטיבית, תכניסו לכמה שקפים, תוסיפו שקפי פתיח וסגיר, וסיימתם.
אבל זה לא עובד. כי אף אחד בקהל לא יזכור את מה שאמרתם אחרי עשר דקות. אז מה עושים? עוברים על הרשימה ולכל הטיה מוסיפים דוגמאות פרקטיות מהחיים שמדגימות איך ההטיות הללו מפריעות לנו בעבודה שלנו.
זה מספיק? לא. צריך שיהיה מעניין, אז מוסיפים לפני כל הטיה הפעלה אינטראקטיבית שמדגימה את ההטיה. כדי שכל אחד בקהל יפול בהטיה הזו ויראה איך היא משפיעה עליו, אין תחליף לחוויה אישית.
וזה מספיק? לא. אז מוסיפים לכל הטיה גם דוגמה מהחיים האישיים. כי אי אפשר להימנע מהטיות בלי לתרגל את זה כל הזמן. גם בחיים המקצועיים וגם בחיים האישיים. ניהול מוצר זה תרגול מתמשך של כנות, וכנות זו דרך חיים, לא מקצוע.
נו, זה כבר מספיק? לא. צריך להשאיר זמן פתוח אחרי כל הטיה ולהזמין משתתפים מהקהל לשתף דוגמאות של איפה הם נפלו בהטיות הללו. ככה יש דוגמאות עכשויות מעולם התוכן של המשתתפים.
וזה מספיק? האמת שכולתי להמשיך עוד ועוד אבל היתה לי רק שעה להרצאה אז הפסקתי שם. ובאמת המבטים של שירן ואיילה המלכות שארגנו את האירוע הזכירו אותי שיש רק עוד כמה דקות אז צריך לסיים.
מה הנקודה מאחורי הפוסט הזה? אותה נקודה שתמיד יש כשמדברים על ניהול מוצר: המטרה שלכם היא לא לבנות מוצר שעובד, המטרה היא לספק מענה לצורך של המשתמשים. היעד הוא לא הרצאה מגניבה. היעד הוא ידע ישים בראש של הקהל. אל תשכחו את זה.
