איך כל זה התחיל? ובכן, צייצנית אחת פרסמה שהיא חוששת לעמוד מול קהל, זה היה כחלק מהדיונים שצצו בעקבות מבול הכנסים הקרובים. בתגובה אמרתי ציינתי שאני מלמד סדנת עמידה מול קהל כבר שנים והתנדבתי להעביר את הסדנה לה ולכמה אנשים נוספים כדי שלא יהיה מביך. באופן מהיר מאוד היו הרבה תגובות לציוץ הזה. התגובות התחלקו לשני סוגים: הסוג הראשונה היה הרבה אנשים ששאלו האם אפשר גם להצטרף לסדנה. הסוג השני של תגובות היו אנשים שמייד התנדבו לתרום את חדרי הדיונים בחברות שלהם כדי לערוך את הסדנה.
אחד מאמרות הזן הראשונות שלמדתי בצעירותי היתה “משוך את החיובי באמצעות החיובי”, וזה עקרון שמוכיח את עצמו כל הזמן עבורי. לא יכול לתאר לכם כמה נהדר להעלות רעיון כזה שמטרתו לעזור לאחרים ושהדבר הראשון שיקרה זה להרגיש את האנרגיה החיובית הזו משתקפת ברצון הטוב של אחרים.
זו נקודה טובה לומר שהראשונים לנדב את המשרדים שלהם לסדנאות היו חברת zencity, עמותת “מצעד הגבורה“, ומכללת productExperts. המון תודה לכולכם.
סגרתי תאריכים עם שלושת המקומות ואז ניסחתי טופס הרשמה בסיסי ב-google forms שאיפשר לאנשים לבחור בין שלושת המקומות והמועדים. למה? כי היה חשוב לי שיהיה מפגשי בוקר, צהריים וערב. כדי שכל מי שיצטרך יוכל להגיע. סה”כ נרשמו למפגשים כ-50 איש שזה מספר נהדר.
בואו נדלג רגע לסוף, הפידבק מאלו שהשתתפו בסדנאות היה מאוד חיובי. הנה שני ציוצים לדוגמה:
למרות כל זאת, אני לא מאוד מרוצה. למה? ובכן.
את המפגש הראשון נאלצתי לבטל. כי הוא היה צריך להתחיל ב 10:30 בבוקר. ויום לפני הסתדרות המורים הכריזה על שביתה עד 10. כחצי מתריסר המשתתפים הודיעו לי שהם לא יוכלו להגיע. לא נורא. החיים זה מה שקורה בזמן שאתה עסוק בלתכנן תוכניות.
המפגש השני היה הקטן מבין המפגשים. חדר דיונים של שמונה אנשים ואכן נרשמו שמונה אנשים. בסופו של דבר הגיעו שלושה. התאמתי את התוכן והפכנו את הסדנה ליותר שיחתית ואינטימית. כשהחיים נותנים לכם לימונים.
למפגש השלישי נרשמו עשרים ושמונה איש. ביקשתי מהמכללה חדר גדול. בפועל בזמן המפגש הגיעו שמונה. יאמר לזכות רוב אלו שלא הגיעו שהם הודיעו יום לפני שהם לא יוכלו להגיע. אבל עדיין אחוזי היענות נמוכים הם לא כיף. בכל מקרה אני שמח שכמעט כל מי שכן הגיע אמר לי אישית עד כמה הסדנה תרמה לו.
אז מה המסקנות מכל הסיפור הזה?
מסקנה הראשונה – אירועים בחינם הם בעיתיים. אנשים לא מרגישים מחויבים וקל להם לבטל. זו לא הפעם הראשונה שאני לומד את הלקח הזה, אני לומד אותו כל פעם מחדש כבר שנים. הסיבה אני עושה פעילויות בהתנדבות היא כדי שהעלות לא תהיה שיקול למי שצריך את העזרה אבל אחוז הביטולים ואי ההגעות מרקיע שחקים כשאין התחייבות. אנשים צריכים להתחייב כדי שיגיעו ועוד לא מצאתי דרך טובה יותר מאשר לדרוש תשלום דמי רצינות מראש.
מסקנה השניה – הסדנה הזו נותנת ערך. גם זו מסקנה ישנה. אני ממשיך לקבל מדי פעם הודעות תודה מאנשים שהעברתי להם את הסדנה הזו כבר לפני ליטראלי שנים.
מסקנה שלישית – יש ביקוש לסדנאות עמידה מול קהל למפתחים ומנהלי מוצר. ואני כנראה אעשה עוד אחת או שניים כאלו אבל כנראה שאני אדרוש דמי רצינות כדי לוודא שרוב מי שנרשם מגיע.
בסופו של דבר אני שמח שמי שהגיעו לסדנה קיבלו ערך אמיתי ושנקרתה בדרכי הזדמנות להרבות טוב.
