אתמול פרסמתי בפייסבוק את הסטטוס הבא:
נהג אופנוע יקר,
רק רציתי לומר לך שבפעם הבאה שתסע על המדרכה אני אזוז ממקומי ואתקע בך בכוונה.
לא, אל תדאג לי. עברתי כבר דברים יותר גרועים, באמת שזה בסדר.
לאחר מכן יהיה המשפט, שם ימצאו אותך אשם (אם אתה תוהה למה אז בגלל שנסעת על המדרכה). אחרי זה אני אתבע ממך כל שקל שיש לך או שיהיה לך בזמן הקרוב ואני אזכה (אם אתה תוהה למה אז ראה מעלה).
אני מסתכל על זה כאקט חינוכי.
אשמח אם תפיצו כדי שעוד הולכי רגל יוכלו להשתתף במבצע החינוך הזה.
נעים מאוד,
אורי ליפשיץ.
הפוסט הזה עורר לא מעט תגובות. רוב התגובות התחלקו לאחד משלושת הסוגים הבאים:
1. התומכים – בעיקר סיפורי זוועה של הולכי רגל שהם או יקיריהם נדרסו או כמעט ונדרסו על ידי רוכבים אופנועים שנסעו על המדרכה מה שגרם לי להבין שמדובר בתופעה נפוצה יותר משחשבתי.
2. המתנגדים – אנשים שטענו שמדובר בהונאת ביטוח, העמסת בתי המשפט וקינטור של הרוכבים.
וכמובן –
3. האינטרנט – חתולים, הערות בקשר לחוקים העוסקים בדבר, דיונים על היתרונות והחסרונות של השיטה, השוואות לתקופות חשוכות בהיסטוריה וכו.
אז אני כותב את הפוסט הזה כדי להבהיר את מה שניסיתי לומר:
קודם כל, הסטטוס הזה לא מהווה קריאה לקפיצה מול אופנועים. אני לא, ואני מקווה שגם אף אחד אחר לא מתכוון להיתקע בכוונה בכלי רכב ממונע. חברים, הבריאות שלכם חשובה הרבה יותר מלעשות דווקא לאף אחד.
הפוסט נכתב מזעם על רוכב אופנוע שכמעט ודרס אותי על המדרכה. ואגב, ברור שאם הייתי מתכוון לעשות דבר כזה לא הייתי מפרסם אותו איפה שכל עורך דין יכול להוכיח בפני בית המשפט שעשיתי זאת בכוונה תחילה.
פנו אליי גם כמה רוכבי אופנוע בבקשה להוריד את הסטטוס שפרסמתי ולו רק מפני שמישהו עלול לקחת את דבריי כפשוטם ולקפוץ בפני אופנוע שנוסע על המדרכה. ועל זה אני אומר: רוכבי אופנוע יקרים, נכון שיש מספר סיבות לגיטימיות לעלות על המדרכה, לדוגמה בכדי להחנות או לנסוע מספר מטרים עד לחנייה ושלא תבינו לא נכון, כבעל רכב בתל אביב אני מעדיף שתחנו על המדרכה במקומות שבהם זה לא מפריע לעוברים ושבים. אבל כאשר אתם על המדרכה אתם צריכים לפחד.
המחשבה שמישהו יקפוץ לפני האופנוע שלכם צריכה להיות מאוד נוכחת בראש שלכם. כי במדרכה יש ילדים שרצים לכל מקום, יש אנשים שהולכים עם חיות המחמד שלהם שמשום מה נהנות להסתער על כלי רכב ויש אותנו, הולכי הרגל, שמדברים בטלפון, שומעים מוזיקה או נעצרים במפתיע באמצע המדרכה כשאנחנו שולחים אסאמאסים. אנחנו לא תמיד שמים לב כשאנחנו הולכים ברחוב.
ופה אני מגיע לאחת הנקודות שרציתי להבהיר לרוכבי אופנועים: ברגע שאתם על המדרכה כמעט כל דבר שיקרה הוא באחריותכם וההשלכות של טעות יכולות להיות הרות גורל.
התדירות שבה אני נתקל בתופעה של רוכבי אופנועים שנוסעים על המדרכה, מבצעים פניית פרסה באמצעות מעברי חצייה או פשוט חותכים בין רחובות דרך שבילים להולכי רגל הולכת וגדלה. ואם התופעה הזו תמשיך להתגבר אז על פי חוקי הטבע היא תגרור תגובה.
הולכי רגל – אם אתם מתעצבנים מרוכבי אופנועים שנוסעים על המדרכה בצורה לא סבירה אני ממליץ להגיב על ידי צילום העבריין ולשלוח את התמונה למשטרה, ליצור גל של צילומי אופנועים שרוכבים על המדרכה עם הפלאפון, אפשר גם פשוט לעצור ולא לתת לאופנוענים לעבור על המדרכה.
או שרוכבי האופנועים פשוט יכולים להפסיק לנסוע על המדרכה. אני מאמין שזה יהיה קל יותר לכולם.
אבל במקרה שזה לא יעזור (כי עכשיו זה לא עוזר), אז אפשר ליצור התרעמות קולקטיבית (דברו על הנושא עם חברים, שתפו את הפוסט הזה ופוסטים אחרים בפייסבוק, דברו עם עיתונאים או פוליטיקאים) ואולי זה יגרום למשטרה להקצות יותר כוח אדם לתת דו״חות ולשלול רשיונות של רוכבי אופנוע שנוסעים על המדרכה באופן לא אחראי.
נעים מאוד,
אורי ליפשיץ.
