אני רוצה להעביר אתכם חוויה. החוויה הזו היא לא חוויה נעימה אבל היא גם התנדבותית לחלוטין. אתם יכולים לבחור שלא לקחת בה חלק ולהפסיק לקרוא ממש עכשיו, אתם יכולים גם רק לקרוא ולא לעבור את החוויה או שאתם יכולים להמשיך לפי ההוראות שכתובות בהמשך. הבחירה היא רק שלכם.
בשביל לחוות את החוויה במלואה עדיף שתוכלו לקרוא את הטקסט הזה ולנוע בבית שלכם. אתם יכולים לקרוא אותו בסלולארי שלכם, במחשב הנייד או להדפיס אותו על נייר. או שאתם יכולים לקרוא את הטקסט ולדמיין את עצמכם זזים בבית שלכם. הבחירה היא שלכם. הבחירה היא תמיד שלכם.
לכו לחדר השינה שלכם ודמיינו שזוהי שעת בוקר נעימה. ראו את אור השמש חודר מבעד לחלון ומותיר שובל אור על רצפת החדר. כעת, הביטו מטה ודמיינו את עצמכם שוכבים במיטה. דמיינו מישהו לידכם במיטה (או מישהי, תלוי בכם) ודמיינו אתכם מתעלסים עם הדמות שדמיינתם על המיטה. יכול להיות שאתם כבר יודעים מי נמצא לצידכם. לחלקכם זה בוודאי החברה, בת הזוג או האישה. לחלקכם זו פנטזיה, אולי מישהי מהעבר שאתם עדיין מתגעגעים אליה או מישהו שאתם מכירים רק כדמות במסך הטלוויזיה. אין מה לדאוג, זהו בוקר נאה ואתם שניכם נהנים ממנו ואחד מהשנייה. תנו לתמונה להישאר בראש שלכם. התענגו על המחשבה הזו, תיהנו מהרגע.
קחו את הזמן. זה בסדר. אחרי שסיימתם את ההתעלסות, נשקו בחיבה את זוגתכם, קומו, התמתחו ולכו לשירותים. שבו על האסלה. זה בסדר. לא חייבים להיות בוטים. זה תהליך גופני רגיל לגמרי. כולנו עושים את זה אנחנו פשוט אף פעם לא מדברים על הנושא. שבו על האסלה. אין מה להתבייש. זוהי התחלה של יום טוב.
עכשיו הושיטו את היד לנייר הטואלט ועצרו באמצע התנועה.
יש לכם סחרחורת. חזקה. תסתכלו סביב ומצאו משהו להיאחז בו. מצאתם? טוב. כי זה הדבר היחידי שמונע מכם לפול על הרצפה. יש לכם בחילה. אתם מנסים לעמוד אבל לא ממש מצליחים. החדר עדיין מסתובב. החלק הכי מביך הוא שאתם עדיין צריכים לנגב את התחת. אני יודע שזה נשמע מטומטם כי המחשבה השנייה שעוברת בראש שלכם זה “יש לי התקף לב? האם אני הולך למות?” אבל עדיין המחשבה הראשונה היא שצריך לנגב את התחת. אין מה להתבייש בזה. כולנו עושים את זה. אבל אתם, עכשיו, לא יכולים. לא לקום ולא לנגב את התחת.
מה אתם עושים? אתם מנסים להירגע ולהתמקד. החדר מפסיק להסתובב כל עוד אתם לא זזים אבל כשאתם מזיזים אפילו את היד, הכול מסתחרר. אתם קופאים במקום וזה נותן לכם רגע לחשוב. מה עכשיו? מה עושים? צועקים למי שעדיין מחכה לכם במיטה? נשארים קפואים על סף דמעות? יש לכם הרבה פחות בחירות עכשיו.
פתאום זה משנה הרבה יותר מה הייתה התשובה שלכם מקודם, עכשיו זה הרבה יותר חשוב מי שכבה לצידכם במיטה והאם היא הייתה פנטזיה או מישהו אמיתי.
הרגע הזה יכול להמשיך בראש שלכם לכל מיני כיוונים. חלקם מאוד מפחידים.
אבל בואו נעמיד פנים שזה היה רק התקף רגעי של סחרחורת ושהוא עבר לאחר רגע. ושאתם מנגבים את העכוז ויוצאים החוצה ועכשיו הכול בסדר.
ואתם לא חושבים על זה שוב.
עד הפעם הבאה.
