טיפים להשתתפות בפרויקט סרט ב-48 שעות

חלק א' – לפני שכל הבלגן מתחיל

הכנות מראש – כמו בכל אירוע שיש בו לחץ זמן, ככל שתכינו דברים מראש אז יהיה לכם פחות לחץ זמן. כל דבר שאפשר להכין מראש עדיף להכין מראש. איזה דברים תוכלו להכין מראש? ואיזה דברים אפשר לעשות במקביל, למשל: לדאוג שהתסריטאי לא יהיה בהזנקה כדי שאפשר יהיה לעדכן אותו בשיחת טלפון כדי שהוא יוכל להתחיל לכתוב מרגע ההכרזה ולא יצטרך לנהוג חזרה לחמ"ל. עוד משהו שאתם יכולים להכין מראש זה את עצמכם: לישון טוב לפני, לקחת יום חופש ביום של התחרות כדי לא להגיע עייפים וכו.

ארגנו חמ"ל – חמ"ל זה ראשי תיבות של "חדר מלחמה". בהקשר שלנו מדובר במקום שאפשר לכתוב בו, לאחסן בו ציוד ולנוח בין לבין. זה המקום שממנו נתפעל את הפרויקט ושאליו אנשים שלא יודעים אם עוד צריך אותם יכולים לחזור ולנוח.

אוכל – הסכימו ביניכם לגבי נושא האוכל (האם כל אחד מביא אוכל לעצמו? האם אתם עושים קנייה משותפת?). זה כולל כמובן את השאלה של מי מכין את האוכל אם יש הכנה, מי משנע את המזון למקומות שצריך וכיוצ"ב. דאגו מראש למקרים של אילוצים תזונתיים (אוכל כשר, אלרגיות, צמחונותטבעונות וכיוצ"ב). כמו בכל פעילות של יותר מיום, אם אנשים לא יאכלו מסודר וטוב הם לא יהיו במיטבם.

ציוד צילום – השיגו מראש את כל מה שאתם עלולים להצטרך: ציוד צילום, ציוד סאונד (בום, מיקרופונים, מקליט חיצוני, לוודא שלכל מכשיר יש כניסה ויציאה שמתאימים לכבלים שהולכים לחבר אליהם), תאורה (נורות, מעמדים, מרככים, רפלקטורים) ועוד. כמו כן, תדאגו שכל הציוד הזה יגיע לחמ"ל לפני שמתחילים. הנה טיפ חשוב, לכו בבוקר התחרות ותכניסו לתיק שלכם: המון בטריות, מטען לפלאפון ומפצל חשמלי. אם יש לכם סוללה חיצונית ("powerbank") אז תטעינו אותה ותכניסו אותה לתיק. זה ממש מבאס להפסיק באמצע כי נגמרה בטרייה של פריט ציוד כלשהו.

תכננו לוגיסטיקה – אם אתם צריכים להגיע מהחמ"ל ללוקיישן. איך מגיעים? יש מספיק כלי רכבאנשים לסחוב את כל הציוד ולשנע את כל האנשים שצריכים להגיע ממקום למקום? אחת מהעצות הכי טובות היא לרוקן מראש את תא המטען. כמו שאומר אסף שגיא "תא המטען הוא עקב האכילס של כל רכב מסונג'ר". כמו כן, לתדלק לפני התחרות יחסוך זמן ולהסכים מרוב על השתתפות או חוסר השתתפות בעלות הדלק חוסך מריבות.

תלבושות – אתם לא יכולים לדעת מה תצטרכו. אבל אם יש לכם מספר תלבושות מוכנות מראש זה חוסך זמן וגם יכול לעזור לתסריטאי. אם יש מדי שוטר או חייל או חליפת חלל זה משהו שהתסריטאי צריך לדעת כי זה אומר שהוא יכול לקחת את זה בחשבון כשהוא כותב את התסריט. אם למישהו מהצוות יש גישה למחסן תלבושות (של בית ספר או מגמת תיאטרוןקולנוע או כל דבר אחר) או חברים עם תלבושות רבות (קוספליירים או LARP-רים למשל). בלי קשר לתלבושות של הדמויות, דאגו לבגדים להחלפה לכם ולשחקנים. מזג האויר משתנה, לפעמים מצלמים בלילה וקר, וכתמי זיעה נוטים לא להתחשב ב-continuity של התסריט.

לוקיישנים – שוב, אתם לא יכולים לדעת מה תצטרכו. אבל אם יש לכם שניים שלושה מקומות מוכנים מראש שביקשתם אישוררשות להשתמש בהם זה יתרון. לדאוג לחדר גדול וריק, מרפסת עם נוף לים או ספרייה ריקה הם דברים שיעזרו לתסריטאי וגם יכולים לחסוך לכם זמן. מנהלי התחרות בדרך כלל דואגים לאישורי צילום גורפים לכל הקבוצות בתל אביב ולאחרונה גם בירושלים. אל תתביישו לצלם את כל הסרט בחוץ. גם זה עובד. זה חוסך חיפושי לוקיישנים, אבל עלול לעלות בחניה, בסאונד רועש ובהגבלה על שעות הצילום אם אתם מצלמים אחרי הצהריים או מוקדם בבוקר.

גם בצילומי פנים, שימו לב שמזגנים ומקררים עושים המון רעש. גם מדירות סמוכות נכנס רעש וזה לא תלוי בכם. אם אתם יכולים, ערכו סיור לוקיישנים לפני התחרות. אפילו תהיו עם מכשיר ההקלטה או המצלמה והאזינו למקום באוזניות. לגבי לוקיישנים סגורים – שימו לב שאתם צריכים את אישור בעלי הנכס. אם מדובר בעסק, אז בעל העסק (לא בעל הנכס). אם מדובר בדירה, לא מספיק אישור של הדייר הנוכחי.  

גיוס צוות – מפיק, במאי, צלם, תסריטאי, שחקנים, תאורה, סאונד, עוזרי הפקה. כל התפקידים הללו צריכים להיות מאוישים לפני שאתם מתחילים את הפרויקט. עם זאת, כל בן אדם נוסף בצוות מוסיף סיבוכיות בסעיפים כמו מזון, תחבורה, רעש על הסט ועייפות מצטברת. אנשים נוספים גם יכולים להתערב בבימוי השחקנים, מה שמאוד מפריע לשחקן להתרכז ולהתמקד ברצון של הבמאי. אל תפחדו לתת לחבר צוות אחד מספר תפקידים. אולי הצלם יכול להיות גם תאורן? אולי התסריטאי יכול להיות גם העורך? יש סרטי 48 שניצחו כשהיו בצוות רק שניים או שלושה אנשים. זה אפשרי. תעשו את השיקולים שלכם לגבי גודל הצוות ורמת הסיבוכיות של כל תפקיד בהתאם לסרט שאתם רוצים לעשות.

חלוקת אחריות – חלק מהבעיה עם כל פרויקט זה שלכולם יש הצעות ורעיונות ויכול להיות שהרבה מההצעות הללו טובות אבל בסופו של דבר צריך להחליט. קבעו מראש מי מחליט. למשל: התסריטאי מחליט מה יתבצע בתסריט, הבמאי מחליט איך השחקנים ישחקו את הדמויות שלהם וכו. מעבר ללהרגיז את הצוות, שחקנים לא יכולים לעבוד עם יותר מבמאי אחד או שניים, כי בדרך כלל כל התערבות של בן אדם נוסף סותרת את מה שהבמאי מנסה להעביר. אם אתם משתתפים ב-48 ואתם לא במאים, תנו לבמאי לעשות את עבודתו. אם יש לכם משהו ממש חשוב שאתם חושבים שהשחקנים צריכים לעשות, קחו את הבמאי הצידה ותגידו לו. אל תפנו ישירות לשחקנים עם הוראות או רעיונות.

חלק ב' – זמן עבודה

חלוקת זמן – יש שלושה חלקים מרכזיים לפרויקט: כתיבת התסריט, צילום, עריכה. חשוב להשאיר זמן לכולם. קבעו מראש כמה זמן אתם מקדישים לכל שלב ומה הקו האדום שבו צריך לעבור לשלב הבא. נקודה נוספת למחשבה: אם אתם מתכוונים לצלם צילומי חוץ בלילה כדי לסיים את כתיבת התסריט מהר ככל האפשר אם אתם מתכוונים לצלם רק למחרת בבוקר אז להגיד לכל שאר הצוות ללכת לישון כמה שיותר מהר. כמו בכל צילום, גם ב-48 יש המון זמן מת. דאגו שרק אנשי צוות הכרחיים יהיו על הסט (כדי שאחרים לא ישתעממו ויעשו רעש ). שהאחרים ימצאו לעצם תעסוקה אבל יהיו במרחק של הקפצה בהודעת ווטסאפ.

אוכל ושתייה – אחד מהדרכים לדאוג שהצוות שלנו יעבוד טוב ויישאר ממוקד היא לדאוג שכולם יאכלו, ישתו וינוחו מידי פעם. אין מה לעשות, אחרי 20 שעות בלי שינה אנשים לא מתפקדים באותה רמה. אכילה ושתיה מסודרים מאריכים את חיי הסוללה את כולנו. חשוב לזכור שזו אחריות של כל אחד לגבי עלמו אבל בהתרגשות בדרך כלל שוכחים אז חשוב לדאוג אחד לשני.

זמן עריכה – עריכת הסרט זו עבודה בודדה. רוב האנשים שעבדו על הפרויקט מתמוטטים אחרי ה-24 שעות הראשונות. והעורך נשאר בודד, חלק מהעורכים מעדיפים לעבוד לבד וזה בסדר, אבל אם אפשר לגייס עוזר עריכה זה יכול להיות נחמד. והיי, אתם, כן שאר הצוות. כשאתם קמים שלחו הודעה או מייל לעורך ותשאלו אותו מה העניינים. הוא לא יענה כי הוא עסוק אבל לפחות הוא ירגיש מוערך וחלק מהמאמץ. כמו כן, לגבתו את כל החומר שצילמתם. כל הפרויקט נעשה בלחץ של זמן ובלחץ עושים טעויות, הדבר החכם הוא לוודא שאפשר להמשיך למרות הטעויות.

חלק ג' – לאחר הצילומים

אל תנהגו עייפים – בסוף, יום צילומים של 24 שעות אתם תהיו עייפים. חשוב לארגן מקום שאפשר להתרסק בו לכמה שעות שינה. אני חוזר שוב: אל תנהגו עייפים. באותו הקשר: זה לא משנה מי מגיש את הסרט. זה כן משנה מי נוהג לשם ובחזרה.

מסמכיאדה – זוכרים את המסמכיאדה? זה זמן מעולה לעבור שוב על הטפסים ולראות מי או מה חסר. ריליס שחקנים? ריליס מוזיקה? ריליס חומרים? את העורך כבר החתמתם?

זה גם זמן טוב לכתוב את הקרדיטים במדויק (ועם איות נכון של כל המשתתפים. אין דבר יותר מעצבן מלראות שאייתו את השם שלכם עם ו' מיותרת). אם אתם יכולים, אפילו תכינו לעורך את קובץ הגרפיקה של הקרדיטים בפוטושופ כדי שכל מה שישאר לו הוא להזין את זה לתוכנת העריכה, ולא תהיה עליו האשמה של איות לא נכון.

נקודה מאולתרת – אני מגיע מהעולם של אלתור ולא מעולם המשחק. בפרויקטים כגון 48 שעות זה יתרון מהותי. אני רגיל להתמודד עם זה שאין לי תסריט מהודק או זמן ללמוד טקסטים (לרוב אין לי טקסטים להסתמך עליהם בכלל) ואם הבמאי אומר לי "פה אתם רבים על לנקות את השולחן ואתה בעצם כועס כי פיטרו אותך" אני לא צריך לתכנן איך להכניס את הסאב-טקסט לתוך הסצנה. זה משהו שאני ממליץ לשחקנים שמשתתפים בפרויקט לעבוד עליו או להדגיש כשאתם מחפשים קבוצה לעבוד אתה. אלתור וגמישות משחקית הם יתרונות מהותיים בפרויקט כגון זה.

אני אסיים בפרפרזה על כמה מילים שאמר לי דובי שרגא, צלם מוכשר מאוד ואדם חכם בזמן שהלכנו בין לוקיישנים בשעת לילה מאוחרת מאוד "יאללה, בואו נלך ונצלם שטויות ברחוב. אני מסרב שלא ליהנות מהלילה הזה".

אם יש לכם עוד טיפים לפרויקט, בבקשה שלחו לי מייל או הודעה בפייסבוק ואני אעדכן פה.

נעים מאוד,

        אורי ליפשיץ.

המון תודה לאסף שגיא ואהוד קינן שתרמו לפוסט הזה מהניסיון הרחב והמדהים שלהם.

You may also like...

%d בלוגרים אהבו את זה: