איך הופכים להיות מומחה למשחקי תפקידים

"האלכימאי" מאת הנרי ג'וליאן דומונט

אני עוד זוכר את הפעולה בנוער העובד והלומד על "מקורות הסמכות של המדריך". זה שיעור שנועד לענות על השאלה "מה נותן לי את הסמכות להדריך אחרים". אני חושב שזו שאלה שבימינו אנשים פחות שואלים את עצמם, אנשים שיש להם דעה בנושא כלשהו פשוט מפרסמים פוסט מטעם "מומחים" מצהירים את הדעה שלהם מבלי לעשות בדיקות או מבלי שיהיה להם סמכות. למרות שכל אחד יכול לפתוח בלוג, להגדיר את עצמו במומחה ולפרסם הצהרה. אני מאמין שעדיין יש הבדל מהותי בין "דעה" לבין "דעת מומחה".

אני רק רוצה להבהיר למה אני מתכוון כשאני אומר "סמכות" כי יש הרבה מקורות סמכות למישהו לדבר על נושא מסוים. יכולה להיות סמכות מקצועית (כלומר מישהו שעבר הכשרה בנושא), סמכות מתוך ניסיון (מישהו שחולק מההתנסויות שלו), סמכות ביקורתית (מישהו שביצע מחקר או בדיקה או השוואה) ועוד המון מקורות שונות לסמכות. שימו לב שלא כול מקורות הסמכות הם באותה רמה. חכם יותר להקשיב לרופא שבודק אותך (סמכות מקצועית) על פני חבר שהיה לו את אותה מחלה כמוך (סמכות חוויתית). כלומר, כשאני אומר סמכות אני מתכוון ל-"בר סמכא" או מומחה.

"האלכימאי" מאת הנרי ג'וליאן דומונט

"האלכימאי" מאת הנרי ג'וליאן דומונט

הסיבה שאני מעלה את הנושא היא כי לאחרונה הייתה לי שיחה לגבי הפודקאסט "על כתפי גמדים" (אתר, פייסבוק) שאני מקליט עם ערן אבירם. הפודקאסט, למי שלא מכיר, עוסק במשחקי תפקידים, שזה תחביב מאוד כייפי שאני וערן מאוד אוהבים. בפודקאסט אנחנו דנים בנושאים שמעניינים חובבים של התחום, בבעיות נפוצות ודרכי התמודדות איתן או בחדשות מהעולם. במהלך הפוסט הזה אני אתן פה דוגמאות מהפודקאסט שלנו למקורות סמכות ותחומי התמחות אבל קחו בחשבון שהעקרונות הם נכונים לכל מי שרוצה לדבר על נושא מסוים מתוך עמדה של מומחיות בניסיון לענות על השאלה איך הופכים להיות מומחה למשחקי תפקידים.

אז מה נותן לנו את הסמכות לדבר על משחקי תפקידים או הופך את התשובות שלנו ל"דעת מומחה"?

השכלה פורמלית (רצוי בתחום): נכון שבארץ אי אפשר לעשות תואר במשחקי תפקידים (אגב, יש מקומות בעולם שאפשר). אבל שנינו למדנו במוסדות השכלה גבוהה ככה שאנחנו יודעים את הבסיס של איך לנתח נושא, איך לבצע מחקר, איך לנתח תהליכי התקדמות וחשיבה ביקורתית. אני גם חייב לציין שזה שלמדתי ספרות וספציפית קורסים של ניתוח ספרות ושירה עוזר לי בצורה יוצאת דופן בניתוח מכניקות משחק ולהבין בצורה יותר ברורה הרבה בעיות נראטיביות של משחקים. עצם זה שאדם לומד את המונחים הטכניים השונים ואת האנשים שחקרו אותם מקל לחשוב על נושאים מורכבים וגם מקל על לחפש מידע נוסף באינטרנט. לדוגמה, כאשר קיבלנו שאלה על "איך יוצרים אגדה" אז זה עוזר שאתה יודע שאנשים כבר חקרו את הנושא ויכול להפנות למקורות.

השכלה לא פורמלית: וגם אם לא קיבלתם השכלה באופן פורמלי בתחום הספציפי (נניח לדוגמה כי לא מלמדים את התחום בארץ שלכם) אפשר לקבל השכלה לא פורמלית. שימו לב שאני מדבר על השכלה, קרי, קריאת חומר *עיוני* על הנושא ועל נושאים מתקדמים בתחום שאתם עוסקים בו. בתחום של משחקי תפקידים, למשל, מדובר על להיות מנוי למגזינים שעוסקים בתחום (כמו שהיו בזמנו "Dragon" ו-"Dungeon"), קריאת בלוגים מקצועיים שעוסקים בנושא, קריאת מאמרים על ניתוח של מכניקות משחק, קריאת ראיונות עם יוצרים של מכניקות משחק על שיטות משחק, מאמרים על תפיסות שונות של עיצוב משחק או יצירת חוויות שיתופיות. בימינו יש עושר של מקורות מידע להשכלה.

ניסיון: זה נכון שניסיון הוא לא תחליף ללמידה והבנה אבל הוא מאוד עוזר להבין דברים. אני משחק משחקי תפקידים מאז 1986, אבל לדעתי הזמן שאתה משחק הוא הרבה פחות חשוב מאשר סוגי האנשים, שיטות המשחק ומגוון הדמויות שאתה משחק. ברוב הפעמים שאנשים מעלים בפנינו בעיה – אני מבין על מה הם מדברים בגלל שאני כבר נתקלתי בבעיה הזו פעם או פעמיים וניסיתי לפתור אותה בכמה דרכים וראיתי מה עובד יותר ומה עובד פחות. יש עוד דרכים לצבור ניסיון, פעם השתתפתי בפרויקט בשם "פרויקט שממי"ת", שממי"ת זה ראשי תיבות של "שיטות משחק מיתחלפות", שיחקנו הרפתקאות קצרות (שלושה מפגשים) וכל הרפתקה החלפנו שיטת משחק. כאשר הרעיון היה להיחשף להרבה שיטות משחק. אפשר להתייחס לזה כאל קורס אקספרס בהיכרות עם שיטות משחק שונות. אף פעם אל תחשבו שיש לכם מספיק ניסיון.

ענווה והתייעצות במומחים: אף אחד לא יודע הכול. כאשר אנחנו נתקלים בנושאים שאנחנו לא בקיאים בהם אנחנו משתדלים להביא אנשים שכן יש להם יותר ידע או בקיאות מאיתנו, בין אם זה ידע בנושא משחקי (כשאירחנו את אביב מנוח לדבר על שיטת המשחק ואנור, רני שרים לדבר על שיטת מהשחק FATE וכו..) או בתחום ידע או מיומנות ספציפית (עופר מתוקי המתוכנית "החללית" התארח לדבר על חלל, אבשלום גיסין התארח לדבר על כתיבה בין מפגשים וכו).

חשיפה נרחבת: הסעיף הזה הוא קצת לא הוגן. בגלל שאנחנו יוצרים פעילים בתחום אז הרבה אנשים כבר פנו לשנינו בעבר עם בעיות, שאלות או סיפורים מעניינים. והיום בעקבות הפודקאסט עוד יותר אנשים פונים אלינו. אני מאמין שהחשיפה הנרחבת הזו גורמת לנו להתקל ביותר מקרים מהחובב הממוצע והניסיונות שלנו לסייע לאנשים או לנתח סוגיות מעניינות בהחלט נותנת יותר עומק להבנה שלנו של מנגנונים של משחקי תפקידים.

תמונת עולם רחבה: אני מכיר אנשים שמגדירים את עצמם כ"מומחים למשחקי תפקידים". בעוד שמה שהם באמת זה "מומחים בשיטת משחק ספציפית". אין שום דבר רע בלהתעמק ולהתמקצע בשיטה ספציפית. אבל אני מאמין שאם אתה לא מפתח תמונת עולם רחבה יותר אז בסופו של דבר אתה גם לא תצליח להבין לעומק את השיטה האחת שאתה מנסה להתמקד בה. אם אין לך מושג מה השיטות הפופולריות בעולם או מה המנגנונים שמייצרים תחושה כזו או אחרת (ובאף שיטה אין את כל המנגונים השונים) אז ההבנה שלך היא מוגבלת. אם לא תקרא בלוגים של מפתחי שיטות כדי להבין מה היו השיקולים לפתח משחק בצורה כזו או אחרת והאם השיקול היה כלכלי או מכני או טעם אישי ובאיזה שיטות אחרות ניתן לייצר את אותה חוויה שהשיטה החביבה עליך יוצרת אז תהיה פחות בקיא.

תשוקה כנה: זה לא באמת מקור סמכות, אבל זה כנראה הכוח המניע החזק ביותר מאחורי הסמכויות האחרות. וכמובן שכשאתה באמת נלהב לגבי משהו זה דוחף אותך להתעסק בו מעוד זוויות שונות, במקרה שלי זה מה שגרם לי ללכת ולהעביר הרצאות על משחקי תפקידים (מה זה משחקי תפקידים?) או להעביר משחקי היכרות (משחק היכרות) או להשתתף בפרויקטים מעניינים (כמו ההרפתקה שאני כותב לכנס גיבורים 2014). כל פעם שהתעסקתי עם משחקי תפקידים מזווית חדשה זה הרחיב מאוד את התפישה שלי של התחום ועזר לי להתפתח בו.

לסיכום: לא משנה מהו תחום העניין שלכם, תשתדלו לצבור מקורות סמכות נרחבים ומגוונים. זה גם יגרום לאנשים לקבל את המומחיות שלכם אבל זו גם הדרך עצמה להפוך להיות מומחים.

You may also like...

%d בלוגרים אהבו את זה: